שלום רב,
הנני בחורה כבת 20 ולפני כמה חודשים אני יצאתי מקשר של 3 וחצי שנים.
הקשר היה מצוין, ראיתי איך אני מתחתנת איתו וב"עה בונה איתו בית ,כל מה שאני מחפשת בבחור ב"ה יש בו.
אך הקשר התערער כיון שהגענו למצב שהיה כמה דפוסי התנהגות שהפריעו לו לגבי.
התנהגות ילדותית, התנהגות פרובוקטיבית (כמו שהוא טוען) אני מהצד שלי מודעת לצדדים הילדותיים שבי ואין לי שום בעיה איתם, אני מאמינה שהם יחלפו עם הזמן ואני ממש מאושרת איך שאני.ולדעתי הם לא פרובוקטיבים.
הוא טוען שאני עדין לא שמה לב איך שאנשים מסתכלים עליי ומה הם חושבים במיוחד בגלל העובדה שאני בחורה דתייה.
יש לי מועקה כי מצד אחד אני מרגישה שהוא באיזה שהו אופן הוא צודק , רק שקשה לי לשנות את זה , כי אני מרגישה שאני מבטלת את עצמי.
קצת קשה לי לבדוק באמת מה אני רוצה ,איך ,ולמה.
במטרה באמת להמשיך להיות ביחד החלטנו לנתק את הקשר לתקופה מסוימת שבה אני אבחן את עצמי ואת התנהגות שלי לבד בלי שמישהו יגיד לי מה הוא חושב-כדי שאני הגיע להחלטה לבד ולא בגלל הקשר שלנו .
השאלות שמתעוררת אצלי הם :
האם הוא שמרן מידי בשבילי ואני צריכה מישהו שיהיה אופי כמו שלי יותר פתוח יותר זורם?
או אולי אני עדיין לא מוכנה לקשר מחייב וסוגר וכדאי לי כרגע לדחות את עדין הקשר ?
מה אני אמורה לעשות ? והאם אני לא בסדר למרות שאנשים אחרים לא רואים בי משהו מוזר , כולל ההורים שלי ??
אשמח אם תוכלו לעזור לי
תודה רבה גל
תשובה
שלום רב, את עדיין צעירה, ויתכן שלא בשלה לקשר מחייב וסוגר. כמו כן יתכן שיש הבדל באופי בינכם, ואת לא צריכה לשנות כדי להשביע את רצונו, אלא במה שנראה לך שאת רוצה לשנות מתוך רצון שלך. נראה שההפסקה בקשר היא נכונה וטובה לך. תנסי להיות עם עצמך ואולי כדאי שתבדקי עם חברה קרובה או אפילו יעוץ מה רצוי מבחינתך לשנות בהתנהגותך. במידה ולאחר תהליך פנימי כזה ולאחר זמן עדיין תרצי קשר איתו תנסי לחזור, ולבדוק האם הוא מקבל אותך כפי שאת. בהצלחה.