על פי פרסומים ב'הארץ' בטיוטת הדו"ח על לקחי מבצע 'צוק איתן' המליץ המבקר לבטל את הפקודה. כיום, הפקודה דורשת מהמפקדים ומהחיילים להפעיל כוח כדי לסכל חטיפת חייל, גם אם הדבר כרוך בגרימת סיכון אפשרי לחיי החייל (כלומר, בפגיעה אפשרית בו תוך כדי הניסיון לעצור את החוטפים).

אף שהפקודה אינה מתירה להרוג את החייל החטוף כדי למנוע את החטיפה, קצינים וחיילים רבים בדרגי השדה מפרשים אותה כך, כ"תורה שבעל פה", כדי למנוע משא ומתן עתידי שבעקבותיו שיגיע שחרור מחבלים בתמורה להשבת החייל.

רבני מכון 'משפטי ארץ' בראשו עומד הרב אבי גיסר, פרסמו את עמדתם בסוגיה זו על מקורות ההלכה. הרב גיסר מתח ביקורת על ההחלטה ואמר:" אנו עדים שוב לדפוס פעולה שבו בבואנו לתקן טעות קטנה אנו עושים טעות גדולה יותר. את הנוהל יש לחדד ולא לבטלץ לנוהל חניבעל יש שני חלקים והם שונים מאוד זה מזה. לגבי שאלת הסיכון לחייל החטוף עמדת המכון היא שעל פי המורשת היהודית, אין לבצע ירי שמטרתו הריגה של החייל כדי למנוע שחרור מחבלים, אך מותר לנסות ולמנוע את החטיפה גם במחיר סיכון החייל החטוף.

בשאלת הסיכון לבלתי מעורבים באזור החטיפה עמדת המכון היא שעל פי המורשת היהודית יש להחיל על ישויות לא-מדינתיות השולטות באזור מסוים את הכללים החלים על מדינות. לאור זאת, במקרה שבו הצד האויב פועל מתוך אוכלוסייה אזרחית חל עליו החוק הבינלאומי המתיר פגיעת לוואי מידתית בבלתי מעורבים. כיון שהאויב משתמש בשבויים ככלי אסטרטגי הרי שתגובה מידתית לחטיפה יכולה להיות רחבה ביותר, גם במחיר פגיעה בבלתי מעורבים".

הסוגיה הועלתה בדו"ח מבקר המדינה ביתר שאת בעקבות חטיפת סגן הדר גולדין מסיירת גבעתי, בקרב ברפיח שנודע בשם "יום שישי השחור". לאחר חטיפתו הופגזו אזורים נרחבים בעזה שבהם נרגו עשרות עזתים.