"ענישה היא לא בהכרח דבר שלילי, ובחלק גדול מהמקרים על ההורים מוטל וכדאי לגבות את המוסד החינוכי ולא להתערב", אומרת ל'כיפה' אשת החינוך, שרה אליאש. "לפעמים ההורים מיד מרחמים על הילדים ומיד מתגייסים להזדעק, אך אני בהחלט לא בטוחה שזה לטובתם ועל הילדים הרכים ללמוד גם לקבל מרות", היא מוסיפה.
דיון בנושא התעורר בימים האחרונים עם סיפור ההשעיה של מחזור השמיניסטים של ישיבת חיספין בשל השתוללות התלמידים עם מים בפנימייה. רבים הביעו ביקורת על העונש הכוללני לעומת כאלו שטענו כי על אנשי החינוך מוטלת לעיתים ההחלטה ליצור הרתעה בקרב התלמידים.
התייחסותה הכללית של אליאש לנושא עונש השעיה הוא מורכב, "בדרך כלל אינני אוהבת לענות בתשובה שמתחילה במילה "תלוי" אך בנושא זה אין לי ברירה", היא אומרת בחיוך, "מאד תלוי בסיטואציה. ברור שזה סוג של ענישה שצריכה להיות מאד לא שגורה והיא מופעלת במקרים ממש דרסטיים שהמוסד מרגיש שיש צורך להפעיל מרות".
מנגד, אליאש מסכימה כי שימוש רב בעונש ההשעיה הוא בעייתי, "אם זה קורה יותר מידי והתלמידים חשים שנעשה להם אי צדק צריך להקשיב להם. השעיה לא יכולה להיות המוצא הראשון אפילו מטעמים טקטיים, המוסד צריך לשקול טוב טוב אם בעידן היום שהכל מתפרסם המוסד יעמוד בכל מה שייגזר מהסיפור הזה", מזהירה אליאש.
באופן כללי היא סבורה כי לא מדובר בעונש חמור במיוחד במקרה בו מושעים תלמידים רבים יחד, "אני חושבת שלפעמים יש עודף מגננה על ילדינו התמימים והחמודים. לא נורא אם יבואו על עונשם. לא כולם כל הזמן צדיקים תמימים... במצב אידיאלי כולם מתנהגים כל הזמן בסדר אבל גם בסיירת מטכל יש ענישה וסנקציות אם לא נוקטים בדרך הנכונה. בן אדם צריך גבולות".
באופן כללי סבורה אליאש שיש לנקוט משנה זהירות בכל הקשור לשימוש בעונשים, "ברור בעיניי שעונש זה דבר שעדיף שהחינוך הפרטי בבית וגם הציבורי יהיה ככל הניתן בלי עונשים, שתהיה אווירה כזו של אמון וקשר. אך כשיש הרבה ילדים יחד ותוקפת אותם שובבות ויש כיתות יותר צעירות שיש חשש שגם הם ילמדו מהם ויפגעו בסמכות ובמרות אז יש צורך בכך".
"בעבר הענשתי בנות במהלך טיול ועשו מזה סיפור גדול, אולי לא יכולתי לנהוג אחרת והייתי אכן צריכה להעניש, אך יכול להיות שהיה צריך לעשות את זה יותר בחכמה. פעלתי מתוך מתח ולחץ, אנחנו בני אדם וזה קורה", מספרת אליאש מניסיונה האישי כשהיא מוסיפה שיש להתייחס לכך שכאשר מדובר בתלמידים שמסיימים את שנות לימודיהם במוסד יש לקחת בחשבון שעונש יכול להעכיר להם את האווירה והיחס לישיבה.
"אחד הדברים החשובים בכל היחס לעונשים, הורים צריכים להתערב רק כשהילד ממש נפגע פגיעה בדימוי העצמי אבל אם כל הכיתה הורחקה הנזק הנפשי לא קיים. ההורים צריכים לומר לילדים "תתפסו את עצמכם" ולא צריך את האובר ההגנה הזו. אם ההורים עושים מזה מהומה גם הילד עושה מזה סיפור ובסופו של יום כולם מפסידים מזה", מסכמת אליאש.