מחקר חדש של ראמ"ה (הרשות הארצית למדידה והערכה) בחן את רמת האלימות בבתי הספר בישראל וממנו עולה תמונה חיובית של ירידה באלימות הפיזית בבתי הספר בישראל לצד עליה באלימות המילולית בעיקר בגילאי החטיבה. המחקר נערך בשנת הלימודים תשע'ה וכלל כ- 26 אלף תלמידים, בכיתות ד' - יא' כולל בחינוך הדתי ממלכתי ש-91% מבתי הספר שמשתייכים אליו השתתפו במחקר.

במסגרת השאלונים שקיבלו התלמידים נבדק טווח רחב של נושאים העוסקים באלימות בבתיה"ס ובמניעתה. בין הנושאים העיקריים נמנים: אלימות קשה, אלימות מתונה, אלימות חברתית, אלימות באמצעות תקשורת דיגיטלית, אלימות מילולית ועוד.

בדו"ח נעשתה השוואה לאורך זמן בין נתוני תשס"ט, תשע"א, תשע"ג ותשע"ה. מהמסקנות עולה כי בין השנים תשס"ט-תשע"ה נרשמה מגמת שיפור והפחתה של היקף ושכיחות תקריות אלימות במערכת החינוך בישראל (ירידה בשיעורי המדווחים על אלימות). מגמות אלו בולטות בעיקר בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים - שבהם נרשם שיפור ברוב המכריע של המדדים. בחטיבות העליונות נרשם שיפור במדדים רבים ובמדדים אחרים נשמרה יציבות.

התמונה המצטיירת מניתוח הנתונים של שנת תשע"ה בלבד היא שבמרבית המדדים ככל ששלב הגיל גבוה יותר, כך נרשמים פחות דיווחים על אלימות. בתוך כך, בהשוואה לבתי הספר העל יסודיים, בבתי ספר היסודיים דיווחו תלמידים על שכיחות גבוהה יותר של תקריות אלימות פיזית (קשה ומתונה), חברתית ומילולית.

נושא האלימות הדיגיטלית (שימוש באינטרנט, רשתות חברתיות ובסלולר באופן פוגעני) שעורר סערות רבות בשנה האחרונה נראה בנתונים פחות מפחיד מאשר הצורה בה הוא מוצג בתקשורת. ככלל, ניכרת יציבות בין השנים תשס"ט לתשע"ה בשיעור התלמידים המדווחים על קורבנות לאלימות תוך שימוש באמצעי תקשורת דיגיטליים בכל שלבי הגיל. גם בהשוואה בין נתוני תשע"ג לתשע"ה, ניכרת יציבות. עם זאת, כאשר מתבוננים בנתוני כיתות ז'-ט' וכיתות י'-י"א בשנים תשע"א עד תשע"ה, ייתכן ואפשר לזהות את תחילתה של מגמת עלייה בדיווחים (עלייה של +4% בכיתות ז'-ט' ו-+3% בכיתות י'-י"א בין תשע"א לתשע"ה), אך יש להמשיך ולעקוב אחר הנתונים כדי לבדוק האם אכן מדובר במגמה של ממש.

כאשר בוחנים במבט כללי את נתוני שתי המדידות האחרונות בלבד (תשע"ג ותשע"ה), מתגלה בעיקר תמונה של יציבות. בבתי הספר היסודיים נרשמה יציבות בכל המדדים; בחטיבות הביניים יציבות במרבית המדדים, לצד ירידה בשיעור המדווחים על אלימות מצד הצוות, אך עליה בשיעור המדווחים על אלימות מילולית; בחטיבות העליונות נרשמה יציבות במרבית המדדים, לצד ירידה בשיעור המדווחים על שתיית משקאות חריפים והשתכרות.