בזמן אחרון, מפיצים הרבה שמועות ונבואות, שעוד מעט יבוא המשיח, שעוד מעט תהיה מלחמת גוג ומגוג, מליוני יהודים ייהרגו, וכן הלאה.
כל הדברים האלה, הם הבלים. אף אחד לא יודע מתי יבוא המשיח.
מאז חורבן בית המקדש, אין לנו נביאים (בבא בתרא יד). וגם לנביאים עצמם, ד' לא אמר מתי יבוא המשיח. אנחנו מחכים למשיח בכל יום שיבוא (עיקרי אמונה לרמב"ם, עיקר יב). זו מחלה גרועה, שכל הזמן מודיעים מתי יבוא המשיח, והוא לא בא, וזה מאכזב אנשים. כבר כתוב בגמרא סנהדרין (צז ב): "תיפח רוחן של מחשבי קיצין". קללה כלפי אנשים העושים חשבונות מתי יבוא המשיח, כי בסוף הוא לא בא ואנשים שוקעים בדיכאון (עי' הקדמת הרמב"ם לפרק חלק, היסוד השנים עשר).
לכן פעם אחת ולתמיד - אינינו יודעים מתי יבוא המשיח ,אבל אנחנו מחכים לו בכל יום שיבוא. אם הוא בא היום, הוא בא. אם הוא לא בא היום, נחכה לו מחר. אם הוא בא מחר, הוא בא. אם הוא לא בא, מחכה לו מחרתיים.
כתוב בגמרא עירובין (מג א-ב) שהאומר : "הריני נזיר ביום שבן דוד בא", הוא נזיר מיד כי אולי המשיח יבוא היום. אם המשיח לא בא היום, מתברר למפרע שהוא לא היה נזיר ,והוא נזיר למחרת (רמב"ם הלכות נזירות ד יא).
וקל וחומר כל החשבונות האלה על מלחמת גוג ומגוג אינם דברים ברורים. יש אצל הנביאים דברים ברורים, ויש דברים לא ברורים שיתבררו כאשר יקרו. הרי כל זמן שלא קרו, הם דברים לא ברורים.
בראש השנה בשנת ת"ר, כיון שהיו שמועות שהמשיח יבוא ו"קול התר נשמע בארצנו", הרב הכולל של וורשה- הגאון רבי יעקב גזונדהייט - עלה על הבימה, החזיק ספר תורה ואמר: "אני נשבע על ספר התורה הזה שהמשיח לא יבוא השנה". הוא לא רצה שאנשים ישתגעו. הרי כבר בשנת ת"ח גם היו שמועות שהמשיח יבוא, ובסוף בא שבתי צבי שר"י. ומישהו שאל את הרב גזונדהייט: ואם בסוף יבוא המשיח, אז כבודו יהיה שקרן. אמר: אני מוכן לקבל להיות שקרן, העיקר להציל את עם ישראל מלהשתגע.
אנא נפסיק לשגע אנשים עם כאילו נבואות. אין לנו נביאים, אף אחד לא יודע מתי יהיו כל הדברים האלה של ימות המשיח (רמב"ם מלכים יב ב )!