גם אם ערבי-מוסלמי היה נכנס לרחבת הכותל המערבי, או לבית הכנסת, ומבצע שם פרובוקציה מכל סוג שהיא, לא היה עולה על דעתי - ומקווה אני שכך גם על דעת כל יהודי - ליטול סכין מרצחים ולפגוע בו. הייתי מוחה בו, אולי אפילו מרים את הקול; אבל לדונו בדיני נפשות? אין זה רק עניין של חוק ושמירתו אלא ההכרה בערך חיי אדם והגבולות שאנו מציבים לדבקותנו הדתית. חז"ל למדונו זאת כאשר קבעו כחובה על בית הדין להפך בזכותו של כל נאשם בדיני נפשות, ולבקש להצילו. חיי אדם הם גבול מאד נוקשה, שכדי לעוברו צריך מאמץ רב ומיוחד.

קל וחומר ובן בנו של קל וחומר, כאשר אותו ערבי-מוסלמי היה נכנס לשם להתפלל כי היה מאמין בקדושתו של המקום. אם כך היתה כוונתו, לא רק שאסור היה לפגוע בו פיזית ומילולית, אלא אולי אפילו היה צריך להסתכל על כך בחיוב. הרי כך הוא חזון הנביאים "כי ביתי בית תפילה ייקרא לכל העמים", וגם בעת בניית בית המקדש הראשון התפלל שלמה המלך על הגעתם של לא-יהודים אל בית המקדש כדי להתפלל בו לא-להי ישראל. אף המשנה במסכת כלים (א, ח) קובעת כי כניסתם של עובדי כוכבים ומזלות נמנעת לעזרה (כדין יהודים טמאי מתים) אך בשטח הר הבית יכולים הם לעמוד ולהתפלל (ראה שו"ת רמ"ע מפאנו סימן צח). דוק בדבר; לא מדובר במשנה בגויים בתהליכי גיור אלא בעובדי כוכבים(!) שבאים כדי לשפוך תחינתם לפני א-להי ישראל. וגם את זאת מקבלת המשנה.

אשר על כן, מתקשה אני מאד להבין אישי ציבור ובמיוחד רבנים, שבשעה כזו, בה עם ישראל כואב את כאב נפגעי הטרור הרצחני המשתולל ברחובות, מטילים אשמה (אם לא את כולה, לפחות את חלקה) על יהודים המבקשים לעלות להר הבית ולדבריהם "מציתים את האש" שאחראית לטרור. אין שום הצדקה לנטילת חיי אדם ולטרור משתולל, גם אם העלייה להר הבית מרגיזה מאד את המוסלמים (דבר שכשלעצמו אינו מוצדק). ההלכה קובעת שאין מהפכים בזכותו של מסית, וגם כאן אין למעט מחומרת המעשה של הרוצחים בשם דתם. רצח הוא רצח, ואין זה משנה על איזה רקע הוא מגיע.

בזמן קשה כמו שלנו חשוב להתאחד סביב המלחמה בטרור המשתולל ובהוקעת המפגעים. אין זה הזמן לביקורת עצמית ולא להטחת האשמות אחד בשני. את תרבות הרצח על רקע דתי (גם בתוכנו פנימה) צריך לחסל בכל האמצעים, ולכך צריכים להיות מופנים מאמצינו. את הויכוח על העלייה להר הבית נדחה לזמן מאוחר יותר, וגם אותו נשאיר בגבולותיו ההלכתיים. בגמרא למדנו שאין מתקנים תקנות בשביל הרשעים והפושעים. אם כך הוא, הרי שגם בענייננו ודאי ובודאי שלא בגלל מספר פושעים שיראו עצמם כמי שייפגעו מכך וייטלו בעקבות כך את סכין הרצח, נאסור זאת.