"לא יודע מה ההורים חושבים ולא מעניין אותי"

רן ארז, יו"ר ארגון המורים העל יסודי, סופג לא מעט זעם מצד ההורים כבר 18 שנה כל פתיחת שנת לימודים. רגע לפני תחילת שנת הלימודים החדשה, החופש הגדול עומד בפני סיום, הילדים כבר הספיקו להרוס את הבית, ההורים מוצאים עצמם שוב ושוב מורטים את שערותיהם בייאוש, וארז, מצידו, הכריז על סכסוך עבודה ומאיים כי לא יפתח את שנת הלימודים כסדרה, דבר אשר גורם לאנטגוניזם ותסכול רב בקרב מאות אלפים בישראל שרק רוצים לראות את הילדים מחוץ לבית.

"אני לא יודע מה ההורים חושבים ולא מעניין אותי", אומר בראיון נושך ל'כיפה' ארז, רק ימים ספורים קודם לפתיחת שנת הלימודים. "הם חושבים על העניינים של הילדים שלהם, חושבים שאנחנו בייביסיטר ורוצים לראות אותם מצליחים בבחינות וזהו, אני רוצה חינוך לערכים. הישגים אפשר להשיג גם בחו"ל, אני רוצה להעביר ערכים, לחנך אותם לאהבת הארץ והמדינה".

ארגון המורים העל יסודי הכריז בשבוע שעבר על סכסוך עבודה מול משרד החינוך, וארז מאיים בריש גלי כי שנת הלימודים לא תיפתח בסדרה, לראשונה מאז 2008. "יש לנו לא מעט נושאים שצריכים להיפתר. משרד החינוך יצר סחבת אדירה. מתמטיקה אפשר ללמוד גם בלונדון או בברלין אבל הם פוגעים בשכרם של מורי השל"ח, במורי ההדרכה, בפנסיה. מי שמחנך לערכים זה לא המורה לאנגלית או למתמטיקה, ערכים לאהבת המולדת זה בטיולים, ואם לא דואגים למורה השל"ח פוגעים גם במורים וגם בתלמידים", הוא אומר.

"אם הבעיות לא יפתרו או לפחות חלקן, נשבית את הלימודים. מדובר במהלך דרסטי אבל אנחנו מדברים בנימוס כבר שנה שלמה ומשרד החינוך ומשרד האוצר מתעלמים ממנו וצוחקים לנו בפנים. במשרד האוצר יודעים שפתיחת שנת הלימודים בסכנה ועדיין קובעים את הישיבה הבאה בשמונה בספטמבר, הרבה אחרי תחילת שנת הלימודים. הם מושכים זמן. זה בוער והם מתעלמים. הם לא רוצים לפתור את הבעיות", אומר ארז.

"התפקיד שלי זה לדאוג למורים ולתלמידים ולא לקפח את זכויותיהם", הוא מסביר את עמדתו בנושא. "אם הדבר לא עוזר בדרכי נועם זה יקרה בסכסוך עבודה. לא ניתן יד לקיפוח התלמידים והמורים. אני לא זוכר שנת לימודים שהחלה עם כל כך הרבה בעיות, כפי שאנו רואים בשנת הלימודים הנוכחית".

למרות דברים חריפים אלו, הוא לא מאשים את שר החינוך בנט, אשר מציין בימים אלו 100 ימים לכהונתו. "אני לא מאשים אותו. דיברתי עם בנט והוא אמר שיעשה כמיטב יכולתו. מי שמטפל בדברים הם פקידי משרד האוצר והם שמים לנו מקלות בגלגלים. המפתח בידי משרד האוצר. משרד החינוך אומר שאנחנו צודקים ואין לפקידיו מה לעשות".

כל שר חינוך מביא רפורמה ומצפה להביא את הגאולה לעולם

רן ארז (70), נולד ברומניה ב-1945 ועלה לישראל בהיותו נער. הוא גדל בבית מסורתי, ולאחר שהשתתף במלחמת ששת הימים שינה את אורח חייו והפך לדתי. לאחר שחרורו מצה"ל עבד כמורה לחינוך גופני, ועסק בספורט. ארז השתייך לנבחרת ישראל בחתירה, ספורט בו עסק עוד בבגרותו ברומניה, שם זכה בתואר אלוף רומניה בחתירה לנוער. כמו כן, השתתף במכביה ובתחרויות בינלאומיות.

כבר 18 שנה משמש ארז בתפקידו כיו"ר ארגון המורים העל יסודיים, תקופת זמן חסרת תקדים, אך המורים בוחרים בו שוב ושוב לתפקיד, והסיבה ברורה. במהלך השנים פתח ארז במאבקים חסרי תקדים במטרה לשפר את זכויות המורים ולרוב הוא גם מנצח. הוא פועל נגד הורים זועמים המעוניינים לקצר את חופשות המורים הגדולות, כך על פיהם, באופן בלתי פורפורציונלי, הוא נאבק במשרד האוצר המנסה לקצץ בתקציבים, ובשרי חינוך רבים אשר ניסו לבצע רפורמות רבות, לעיתים בניגוד לעמדתו. באוקטובר 2007 עמד בראש השביתה הארוכה ביותר בהיסטוריה של מערכת החינוך בישראל, שכללה 54 ימים ללא לימודים.

לא פחות מ-12 שרי חינוך באו והלכו בשנות כהונתו כיו"ר אגודת המורים העל יסודיים. רפורמות עם כותרות נוצצות ותוצאות מעטות השפעה בפועל פרצו לחייו והלכו כלעומת שבאו, ועל כן כשהוא נשאל לגבי שר החינוך הנוכחי נפתלי בנט הוא עונה וקורטוב ציניות בקולו. "בנט עושה מה שחשוב לו", הוא אומר ומתייחס לרפורמת הכיתות הקטנות אשר מוביל בנט בימים אלו, בניסיון לפתור את בעיית הצפיפות בכיתות. "כנראה שהבעיות בבתי הספר העל יסודיים פחות חשובות לו מאשר בעיות הסרדינים. הוא רואה את המחאות ואת ההפגנות בנוגע לצמצום תלמידים בכיתות וסייעות שניות ודחוף לו לתקן את הדברים הללו. לא בטוח שהוא מבין שאני פותר בעיות לאלפי מורים ותלמידים".

"מרוב עצים לא רואים את היער", הוא אומר בנוגע לרפורמות שנעשו בחינוך בשנים האחרונות. "שר התחבורה פוצץ גשר וקיבל כותרות וזה מה שרוצים גם שרי החינוך. מה שחשוב במדינת ישראל זה קודם חינוך לערכים, לאהבת מולדת, אבל את העבודה על ערכים לא רואים מיד. הקדנציות של השרים קצרות והם רוצים להראות שהצליחו, ששיפרו את אחוזי הזכאות לבגרות. צריך להתמקד באיכות, לא בכמות. אם מתמטיקה ברמה של חמש יחידות והעלאת אחוז הניגשים לבגרויות הם הדברים החשובים ביותר אנחנו מפספסים בגדול. מי שסוגד לעגל הזהב של אחוז הזכאות לבגרות ומתעלם מנשירת תלמידים שלא מצליחים לעמוד בקצב עוסק בישראבלוף".

ארז לא חוסך שבטו משר החינוך לשעבר הרב שי פירון, שנכנס לתפקידו ברעש וצלצולים ויצא, כך על פי ארז, בקול ענות חלושה. "הרב פירון יודע לדבר יפה מאוד, אבל כשאתה רוצה להצליח במשהו אתה צריך להתמקד בנושא אחד או שניים ולא במאה. בסופו של דבר תפסת מרובה לא תפסת. בתיאוריה הרעיונות שלו נשמעו מצוינים, אבל בפועל כלום לא קרה. צריך ללמוד מהחינוך החרדי. יש להם ערכים והם מלמדים את הילדים ללמוד בנימוס ודרך ארץ. זו לא בושה ללכת בדרכו של ישראל סבא ולא תמיד החידושים טובים. צריך להתקדם בזהירות רבה בנושאי חינוך. כל אחד מביא רפורמה ומצפה להביא את הגאולה לעולם, אבל מרוב רפורמות לא פועלים בצורה מעמיקה לתקן הדברים שדרושים שינוי. לא פירון, לא השרים והשרות לפניו. לכולם היו כוונות טובות אבל הכוונות נשארו על הנייר. בנט צריך ללמוד. אני משוכנע שהוא רוצה להצליח ויש לו כוונות טובות, אבל הוא צריך לדעת לשתף פעולה איתנו. בסוף מורה סוגר את הדלת בכיתה ומלמד, לא הפקידים הם אלו שעושים את העבודה בסוף".

התנהלות לא תקינה? "שטויות במיץ עגבניות"

לא מעט ביקורת ספג ארז על תפקודו כיו"ר ארגון המורים העל יסודיים. ב-2003 פורסם בידיעות אחרונות כי ארז נהג להיעדר באופן שיטתי לתקופות ארוכות מעבודתו כמורה לחינוך גופני בבית ספר באשדוד, ולמרות זאת קיבל משכורת ממשרד החינוך בגין עבודה שבפועל לא בוצעה, בסכומים מצטברים ניכרים ביותר. ארז קיבל בעקבות התלונות נזיפה בלבד, ועתירה בנושא לבג"צ נדחתה תוך שהשופטים מותחים ביקורת על התנהלותו, וקובעים כי היא היוותה סטייה משמעותית מהנוהל התקין המחייב עובד בשירות המדינה‏.

מספר שנים מאוחר יותר, פרסמו ב-2008 בעיתון ישראל היום שתי כתבות העוסקות בארז, ביניהם תחקיר על התנהלותו בארגון המורים העל יסודיים, תוך שהם טוענים בין היתר כי ארז הוא "איש מושחת שהקיף את עצמו בבובות". בתגובה הגיש ארז שתי תביעות בסכום כולל של 2.5 מיליון שקלים. ב-2012 התביעות נדחו על ידי בית המשפט וארז משך אותן. כותבי התחקיר הודיעו כי אין בכוונתם לחזור בהם מהדברים, כי הפרסומים היו אמת, "נשענו ונשענים על מסמכים ועל ראיות מוצקות, והיה בהם עניין ציבורי".

ארז מתייחס בראיון לדברים, ומגדיר אותם "שטויות במיץ עגבניות", תוך שהוא מסרב להתייחס פרטנית לטענות של ישראל היום "לך תוכיח שאין לך אחות. אני צריך להביא תלושי שכר?! המשכורת שלי ידועה לכולם ומי שמאשר אותה היא מועצת הארגון. אני לא רשאי לקחת שקל שלא באישור. המשכורת שלי אינה יוצאת דופן".

ארז מתייחס לטענות שהובאו לפיהן הוא מונע אפשרות להתמודד מולו בבחירות לראשות ארגון המורים העל יסודיים, ומבהיר כי אין לטענות שחר. "אני עומד לבחירות כל שלוש שנים וציבור המורים מגיע למסקנה שאני משרת אותם היטב ושאני שליח ציבור נאמן. אני אדם דתי בארגון חילוני, ובכל זאת בוחרים בי חילונים, ערבים ודתיים". עוד הוא מוסיף ומציין כי על מנת לקבל תמיכה רחבה במיוחד הוא ביקש מוועדת ארגון המורים שיקבעו בתקנות שיושב ראש המסיים שתי קדנציות יוכל להיבחר רק אם יזכה ביותר מ-66% מהקולות. "אני לא חושב שיש פוליטיקאי, שר או חבר כנסת שלקח על עצמו את המחסום הזה. אני לא רוצה להיות בתפקיד כזה אם לא רוצים אותי, ולכן ביקשתי לעשות את עבודתי עם תמיכה של רוב מכריע".

ההורים חושבים שהמורים הם בייביסיטר

בשנים האחרונות עולות דרישות חוזרות ונשנות מצד ההורים לקיצור החופש הגדול. עמודי פייסבוק כדוגמת 'הורים עובדים לשינוי' ובארגוני הורים שונים דורשים להתאים את חופשות בית הספר לחופשות ההורים, כך שההורים לא יאלצו לקחת ימי חופשה על מנת להשגיח על הילדים. שר החינוך לשעבר הרב שי פירון אומנם קיצר את החופש הגדול בבתי הספר היסודיים בעזרת קייטנות משרד החינוך, אך מנגד עדיין ישנה בעיה בכל הקשור לבתי הספר העל יסודיים. ההורים מצביעים על ונדליזם מצד הנערים, על בעיות אלכוהול וסמים בשל הזמן העודף המוביל לשעמום.

"ההורים מסתכלים על מערכת החינוך כמו בייביסיטר שצריכה לשמור על הילדים שלהם. הם מתעייפים מהר כי אין להם מספיק ימי חופשה, הם צריכים לעבוד ולכן הם מחפשים בייביסיטר. יותר זול להם שהמורים ישמרו על התלמידים שלהם", אומר ארז: "המחאות בנוגע לתלמידים ביסודי צודקות, אבל אתה לא מצפה שהורים ישגיחו על נער בן 15. הבעיה אינה רלוונטית לחינוך העל יסודי".

ומה לגבי הטענות בנוגע לוונדליזם, סמים ואלכוהול? ארז לא מתרשם. "אולי התלמידים נפגשים דווקא בבית הספר ויש עליהם לחץ חברתי לשתות ולצרוך סמים? אי אפשר לדעת מה היה קורה אילו והתופעות הללו מתרחשות גם בבתי הספר. אי אפשר להשתכר אחרי שעות הלימודים? נרקומן מחכה לחופש הגדול? דווקא החופש אצלנו קצר יותר. במדינת ישראל התלמידים לומדים הכי הרבה בעולם חוץ מיפן. אנחנו מלמדים במשך 210 ימים וב-OECD לומדים במשך 175 ימים. על מה ההורים בוכים?!"

"אני מבין שההורים רוצים יותר ימי חופשה. אני בעדם. אני מוכן לסייע להורים לקבל עוד ימי חופשה, אבל לא צריך לפגוע בחופשה של המורים. גם המורים וגם התלמידים זקוקים לחופשה, וצריך לזכור שחלק מבחינות הבגרות נערכים בחופשות, בנוסף לשיעורי תגבור וכדומה. חלק גדול מהמורים עובדים בקיץ, ועם כל הכבוד התלמידים לא צריכים את אבא ואימא לידם בחופש".

במשרד החינוך מעדיפים לזרוק את האחריות על אחרים

במהלך השנה האחרונה יצאו תלמידות בתיכונים ברחבי הארץ ב'מחאת המכנסונים', תוך שהן מוחות על כך שאסור להן להגיע לבתי ספר במכנסיים קצרים, בעוד שלבנים מותר. "אי אפשר לבוא אלינו בטענות על איך שאנחנו מתלבשות, כשלאורך כל הדרך מעבירים לנו מסר ש'ככל שתחשפי את עצמך- כך תצליחי יותר'. אנחנו רואים את זה בפרסומות, בתקשורת, ביוטיוב ובלבוש של מפורסמות שמהוות מודל לחיקוי. זה לא הוגן שישפטו אותנו על הלבוש שלנו אם זו הדרך בה מחנכים אותנו", כתבו תלמידות במכתב ששלחו לשר החינוך נפתלי בנט.

"אין שום סיבה שתלמידות יגיעו במכנסיים קצרים לבית הספר. זה לא נכון, לא יפה, לא מקובל ולא מכובד", מבהיר ארז. "הן טוענות שחם להן? גם לחיילים בצבא חם, אז למה הן לא הולכות במכנסיים קצרים. יש קוד לבוש שמכבד את המקום בו אתה נמצא. לא צריך לבוא במכנסיים קצרים או כפכפים. זה לא חוף הים. זו מסגרת וצריך להיות בה משמעת". ארז מוסיף ויוצא נגד המורות אשר מתלבשות בצורה שאינה צנועה או מתאימה לבתי הספר. "הערתי גם למורות. אני לא אוהב לראות מורות שהולכות בחולצות בטן או כתפיות בלבד. זו לא הופעה מתאימה למורה. הם בכל זאת צריכים לשמור על מעט דיסטנס עם התלמידים".

ארז מוסיף ואומר כי אינו מרוצה גם מתופעת השימוש בטלפונים סלולריים בבתי הספר, ומציין כי מבחינתו עדיף לאסור על הכנסתם למתחם בית הספר. "אני לא אוהב את התופעה הזו. זה פוגע מאוד בלימודים ומדובר בחוסר משמעת. המשמעת היא היסוד ליצור מסגרת לימודית לתלמידים, ואם אין משמעת אין אווירת לימודים. מבחינתי לאסור על הכנסת טלפונים. בכל מקרה אסור כמובן להשתמש בהם בזמן השיעורים".

"לצערי אני לא קובע את הכללים בבית הספר. אני יכול לייעץ אבל מי שקובע מה מותר ומה אסור זה משרד החינוך. לצערי הם לא שואלים אותנו, ולא מתמודדים עם הבעיות. במשרד החינוך מעדיפים לחפש את העבודה הקלה או לזרוק את האחריות על אחרים. לבוא ולומר שהמורים, המנהלים והתלמידים אשמים. להוציא הנחיות ברורות? זה הרבה יותר קשה. הם לא רוצים להתעמת עם ההורים והתלמידים. במשך השנים המשרד טען שהתלמיד הוא לקוח. התלמיד אינו לקוח כי במסחר הלקוח תמיד צודק. מערכת החינוך צריכה לקבוע גבולות ולא כל דבר מותר. אם אתה יוצר מסגרת יש סיכוי שהחינוך יהיה אחר, אבל הבעיה היא שאף אחד לא רוצה להתמודד עם האחריות. כל אחד מחפש את המטבע מתחת לפנס".

ארז מתייחס לנתוני הבגרויות שפורסמו השבוע ב'כיפה' בנוגע למוסדות החינוך הדתי, לפיהן בעוד ישנה עליה באחוזי הזכאות לבגרות, הרי שבבגרויות בתחומי ביולוגיה, מתמטיקה ומדעי המחשב התלמידים ממשיכים לדשדש בעקבות הממוצע הארצי ואומר, "כתוצאה מהרפורמות בהרבה ישיבות ואולפנות שכר הלימוד התייקר, ובגלל שהגיעו למקסימום אותו ניתן לגבות מההורים מתחילים לצמצם בלימודים ולדחוף את התלמידים. זה פוגע בייחודיות של הישיבות התיכוניות והאולפנות ויש בכך סכנה לא קטנה. הרמה עלולה לרדת ותלמידים עלולים לנשור, לשאול את עצמם מדוע להישאר בישיבה בה המחירים גבוהים אם לא מקבלים תמורה".

בסיכום הריאיון, נשאל ארז האם הוא אופטימי לגבי מצב מערכת החינוך בשנים הקרובות. "אני יהודי ולכן אני אופטימי. אם לא היינו אופטימיים לא היינו עוברים את הגלות. אני אופטימי ודווקא בגלל זה לא צריך לשבת בחיבוק ידיים אלא לסייע לאופטימיות להתגשם. אני רוצה לחיות במדינה מסודרת ומתוקנת, אני רוצה שנצח ישראל לא ישקר, וחלק גדול מהעבודה על כך היא להיאבק למען מערכת החינוך. צריך לעבוד קשה, ולדעת שצריך להיאבק גם אם זה לא נוח ויורים בך בחזרה. ללכת בדרך בה אתה מאמין ואז יש סיכוי שנשיג את המטרות הרצויות".

"אני מקווה ומתפלל שיהיה טוב גם עוד כמה שנים, אבל אם נמשיך בדרך בה אנו מתנהלים יהיה יותר רע. הנוער מקבל את מדינת ישראל כמובנת מאליה וחייבים להשקיע יותר מבחינה ערכית. המפתח לבעיות של מחר טמון במערכת החינוך כי התלמידים של היום הם בוגרים של מחר. כל עוד סוגדים לעגל הזהב של אחוז הזכאות לבגרות, במקום באיכות התעודות והתלמידים אין סיכוי שמערכת החינוך תהיה יותר טובה. אם הדברים ישתנו אני בהחלט מאמין שיש סיכוי שנשתפר והשתבח", הוא אומר ומסיים בברכה לכבוד שנת הלימודים: "אני מאחל לכל מי שמשתמש במערכת - ההורים, התלמידים והמורים, שנה טוב ומבורכת ושתהיה לכולנו שנת לימודים פורה ומוצלחת".