גאולת ישראל היא אחת התהליכים המופלאים שאינם צפויים מראש לעיני בשר, ועם זאת גילו לנו חז"ל איך לזהות אותה והיא ההתבוננות בגאולת ישראל ממצרים ככתוב (מיכה ז טו): "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", וכמו שפירשו במדרש (תנחומא, תולדות יז): "אמר להם הקב"ה בעולם הזה עשיתי לכם פלאים, וגאלתי אתכם משעבוד מצרים, כך אני עתיד לגאול אתכם לעתיד לבא משעבוד אדום, ולעשות לכם נפלאות, שנאמר כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות". מדברי הנביא אנו למדים שתופעות רבות שאירעו לאבותינו במצרים תהיינה דומות למתרחש בימינו ונביא דוגמא אחת: כשבא משה בפעם הראשונה אל בני ישראל ובישר להם את בשורת הגאולה נפלו הדברים על אוזן כרויה והעם הגיב על כך בשמחה ככתוב: "וישמעו כי פקד ה' את בני ישראל וכי ראה את ענים ויקדו וישתחו". מקבילה לכך היא האווירה שהייתה בראשית הציונות כפי שמעיד עליה ברל כצנלסון בספרו "ערכים גנוזים" (עמ' 125-6)וכך כתב: "תנועת פועלי ארץ ישראל היא תנועה משיחית, היא דוחקת את הקץ, היא רואה את הציונות כחלק מן הגאולה האנושית, והיא רואה את הסוציאליזם כפגום אם לא תהיה גאולה לעם היהודי". ראשוני הציונות, אפילו החילוניים שבהם, היו "משיחיסטים". אבל האופוריה הזו לא נמשכה זמן רב, כמו אצלנו כיום כך גם במצרים אז כשפרעה החל מכביד את עולו על העם החל העם לפקפק בשליחותו של משה, ולהטיל ספק לא רק בגאולה אלא אפילו באם זאת "אתחלתא דגאולה", הם ראו לפניהם שחורות וטענו כלפי משה שהבאיש את ריחם בעיני פרעה וכאילו נתן חרב ביד פרעה להרגם, והאכזבה מהתהליך חלחלה עד משה רבנו, והוא מתלונן כלפי הקב"ה ואומר: "מאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלתה את עמך", ומוסיף ושואל: "למה זה שלחתני?". ואז כתשובה מגלה הקב"ה למשה את סוד הגאולה, ואומר לו שאין הגאולה באה לפתע ובבת אחת אלא תתגלה בהדרגה ובשלבים, והוא פורס לפניו חמש לשונות של גאולה: א.והוצאתי, ב, והצלתי, ג. וגאלתי, ד. ולקחתי, ולבסוף השלב החמישי: "והבאתי אתכם אל הארץ". והנה כשחזר משה ומוסר את התכנית הזו לבני ישראל, הפעם אין העם קד ואינו משתחווה אלא מתעלם ככתוב: "לא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה". עם ישראל מוכן לגאולה אבל רוצה שיגישו לו אותה על מגש של כסף, שתהיה "גאולה עכשיו", מיד ללא קשיים וללא נסיונות, אך לא כך יהיה תהליך הגאולה אלא כמו שדרשו חז"ל (במד"ר פר' יא) על הפסוק: "דומה דודי לצבי" - "מה הצבי הזה נגלה וחוזר ונכסה כך גואל הראשון נגלה ונכסה, ר' ברכיה בשם רבי לוי אמר: כגואל הראשון כך גואל האחרון", כלומר שבדרך אל הגאולה יהיה גלוי וכסוי.

במקורות נוספים אנו מודעים שהגאולה תתגלה לעם ישראל בשלבים, מפורסמת דרשתם של חז"ל (ירושלמי יומא פ"ג ה"ב) המדמה את הגאולה ל"אילת השחר" הזורחת בתחילה קמעה קמעה וכל שהיא הולכת היא הולכת ומאירה. וכך מתאר לנו הנביא יחזקאל (בפרק לו) את הגאולה העתידה: ראשיתה גאולה פיזית של קיבוץ גלויות ושיבת ישראל לאדמתו: "ולקחתי אתכם מן יבוא הגויים וקיבצתי אתכם מכל הארצות והבאתי אתכם אל אדמתכם". אלא שהעם בבואו ארצה אחר קליטתו יהיה זקוק להיטהרות רוחנית ומוסרית: "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם . . . ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם, והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר". ואחרי ה"סור מרע" יבוא ה"עשה טוב" שהוא השלב השלישי ככתוב: "ואת רוחי אתן בקרבכם ועשיתי את אשר בחוקי תלכו ומשפטי תשמרו ועשיתם". ורק אחרי שלושת השלבים הללו תתגלה הגאולה השלימה: "וישבתם בארץ אשר נתתי לאבותיכם והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלוקים". הישראלי המודרני, דור שלישי בארץ, שכח ממזמן את החזון שהביא את ברל וחבריו ארצה, הוא איבד את כוח העמידה הלאומית שלו, אם מפני עייפות החומר או בגלל חינוך מנותק מערכים יהודיים,עד שהפך לקצר רוח המבקש קיצורי דרך ופתרונות של כאן ועכשיו, והוא מקבל בהכנעה כל מקסם שוא גם אם יש בו סכנות ממשיות ופגיעה באינטרסים הלאומיים. לכן עלינו לשנן לעצמנו שאנו נמצאים רק באמצע של השלב הראשון של הגאולה (כפי שמתאר אותה הנביא יחזקאל) ואין להסיק מקשיים רגעיים על המהלך כולו, ועמנו שאינו מפחד מדרך ארוכה מאמין שגם אם יתמהמה בוא יבוא.