סקר בנושא מנהיגות של חברת גיאוקרטוגרפיה לקראת יום פתוח ביום חמישי הקרוב בישיבת רגבים בגולן, מעלה כי בניגוד לתפיסה הרווחת, בני הנוער של הציונות הדתית פחות רוצים להיות מנהיגים.
מהנתונים עולה כי כ-60.5% מאזרחי מדינת ישראל רואים עצמם כמנהיגים כש-14% הגדירו עצמם כ'מאוד רוצה עצמי מנהיג' ו-46.5% הגדירו עצמם כ'די רואה עצמי מנהיג'.
כשבודקים את הנתונים על פי דתיות מתגלה כי בעוד מקרב החילונים כ-63.3% רואים עצמם מתאימים למנהיגות, 59.5% בלבד מבני הציונות הדתית רואים עצמם כמתאימים למנהיגות. הנתונים אף מקצינים כשאת התשובה 'מאוד רואה את עצמי כמנהיג' ענו 5.6% מהציבור הדתי לעומת 17% מהציבור החילוני.
נתון נוסף מגלה שגם הכסף מדבר על האמונה ביכולת להיות מנהיג: אנשים שמרוויחים יותר מן הממוצע, רואים את עצמם בנויים למנהיגות הרבה יותר מאשר מי שמרוויח פחות מהממוצע - 67% לעומת 56% בלבד.
גם בין גברים לנשים ישנם פערים משמעותיים בתשובות. גם בשנות האלפיים, לא רואות עצמן קרוב ל-50% מן הנשים (49% מן הנשאלות) כמכהנות באף תפקיד ציבורי, לעומת 27% מן הגברים בלבד.
על השאלה מהו התפקיד הציבורי שתרצה למלא, מתגלה כי האזרחים דווקא צנועים בשאיפה לאחריות: התפקיד הייצוגי של נשיא המדינה קיבל את מירב האחוזים (14.6%) 13.2% היו רוצים לכהן בתפקיד שר האוצר ואילו רק 11.8% היו רוצים להיות ראש הממשלה או הרמטכ"ל, עם 3.2% בלבד.
מעניין כי דווקא הצעירים (בני 18-34) חושקים בתפקיד שר האוצר, יותר מכל תפקיד ציבורי אחר במדינה. 14.5% מן הצעירים היו מעוניינים לכהן ואילו 13% היו מעוניינים לכהן כראש הממשלה. תפקיד נשיא המדינה תופס, בקרב שכבת הגיל הצעירה, רק את המקום השלישי, עם 12.1%.
בישיבת רגבים מציינים כי "הנתונים הללו מעידים מצד אחד שהציבור הישראלי רוצה להיות מנהיג, אך מהצד השני שהאמונה ביכולת לעשות זאת בציבור הדתי היא נמוכה יותר מאשר בציבור הכללי. מי שלא מאמין ביכולת שלו להיות מנהיג - גם לא יוכל להיות מנהיג. מנהיגים רבים שיצאו מתוך הציבור החילוני עשו זאת מתוך בתי הספר החקלאיים - אם זה רבין, מופז, משה דיין או חנה סנש. כעת הגיע התור של מנהיגים של הציבור הדתי לאומי שיצאו מתוך בתי הספר החקלאיים הדתיים. אנחנו מאמינים כי אלו תכונות שעלינו, כמחנכים, לעודד ולטפח בכל דרך, כדי לגבש ולעצב את דור מנהיגי ישראל לשנים הבאות".