שער פזור לבת
ש: האם מותר לבת ללכת עם שער פזור כשיש סיכה האוספת אותו, אך הרוב פזור?
ת: כן. אם אינו מושך עין (עיין שו"ת יביע אומר ד אה"ע ג - מ"צ).
יריקה בפני ע"ז
ת: מה המקור לכך שיש לירוק כאשר רואים כומר?
ת: אין מקור לזה.
גיוס לצבא
ש: מדוע אסור לבנות להתגייס לצבא מפני נזק רוחני אבל חרדים חייבים?
ת: ערבוב בנים בנות אסור, ואין עושים מצוה על ידי עבירה. באשר לחרדים, יש יחידות בלי נזק רוחני והחרדים מאוד אוהבים אותן.
דגל ישראל
ש: האם מותר לזרוק דגל ישראל קרוע לפח או שיש לגנוז?
ת: אפשר לפח (בספר נפש הרב, עמ' צט-ק, מסופר על כנס גדול של אגודת ישראל שהתקיים במלון בירושלים ועל גג המלון היה מונף דגל המדינה. היו כמה אנשים שהדבר לא מצא חן בעיניהם ובמקום לבקש להוריד את הדגל, ביקשו להוסיף את הדגלים של כל המדינות המשתתפות. לאחר פרסום הדבר התקיים כנס של המזרחי, ובו אמר הגרי"ד סולוביצ'יק שהדגלים אינם הלכה לדורות, ואף הדגלים שהיו במדבר היו בתורת הוראת שעה. אלא שקיים מנהג בשם הראשונים מובא בשו"ע יו"ד שסד, ד, ש"אם מצאו ישראל הרוג, יקברוהו כמו שמצאוהו, בלא תכריכין". מסביר הש"ך שם ס"ק יא, שהטעם למנהג זה הוא "כדי להעלות חימה ולנקום נקם". כלומר, מן השמים יראו כיצד נשתנתה קבורתו משאר המתים, שנקבר בלא תכריכים, ויתעוררו על ידי כך רחמי שמים. כך יש לומר בעניין דגל המדינה. בסוף מלחמת השחרור קבע האו"ם זמן מסויים להחזקת השטחים, וקבע שכל שטח קרקע שיהיה תחת יד היהודים עי"ז שיהיה מונף בו דגל מדינת ישראל יישאר ביד ישראל, וכל שטח קרקע שיהיה תחת יד הערבים יישאר מחוץ למדינה, וכך היה. באותה התקופה נשפך הרבה דם יהודי בכדי להניף את דגלי המדינה על שטחים מרובים ככל האפשר, ולוחמים רבים נהרגו בשעה שמסרו את נפשם אך ורק לשם כך, להקים דגל יהודי, דגל ישראל. לפיכך, אמר הגרי"ד, הגדר של דגל המדינה הוא בבחינת בגדי ההרוג, סמל לשפיכת דם היהודים, ובזה שהדגל מתנפנף הוא מעורר רחמי שמים על עם ישראל - מ"צ)
המלבישכם שני
ש: איך כתוב על שאול המלבישכם שני, הרי אסור לאשה ללבוש בגד אדום?
ת: היה שני משולב בו בצורה כזאת שאין איסור של חוקות הגויים וגם לא פגיעה בצניעות בגלל משיכת העין.
פריצות באינטרנט
ש: יש סרטי פריצות באינטרנט במימדים עצומים שלא היו בעולם, ושמכלים אנשים ונשים וילדים. מה המשמעות האמונית?
ת: מלחמת היצר. וצריך להכין עצמו למלחמה, להתקין סינון חמור, ללמוד אמונה ומוסר ולעשות חשבון נפש, להיות ממארי דחושבנא כל יום ואפילו כמה פעמים ביום. זה נסיון של דורנו. לזכור שיש להבדיל בין קודש לחול, וקל וחומר בין קודש לטומאה, בין ישראל לעמים. זה נסיון כדי להיות גיבור, הכובש את יצרו, כמו יוסף שכבש יצרו וכזה להיות צדיק .
תשובה בכל גיל
ש: האם בגיל שלי, שישים, אחרי חיים נמוכים, אני יכול עדיין להגיע למדרגות גבוהות?
ת: ודאי. חיי רבי עקיבא יוכיחו. יש לך נשמה מאוד גבוהה. הקב"ה מחכה לך.
ביטול מסילת ישרים
ש: שמעתי שספר מסילת ישרים שדורש מהאדם מלחמה תמידית כל החיים כבר אינו שייך בדורנו כי אי אפשר. מה המקור?
ת: זה לא נכון. המלחמה ביצר אינה המצאה של מסילת ישרים אלא נמצא בכל ספרי המוסר, וגם לא המצאה שלהם, אלא נמצא בכל התורה שכתב מראש עד סוף שצריך מלחמה נגד היצר הרע. אפשר ואפשר, רק צריך להאמין שיש לנו כח בנשמתנו האלהית.
גיוס צבא
ש: איך יש רבנים שאומרים להתגייס לצבא כשהמדינה משתמשת בו שלא על פי ערכי המוסר של הציבור שלנו, כגון פינוי ישובים, הגנה על ערבים ועוד?!
ת: א. לא אנחנו נותנים הוראות לרבנים להחליט מה הן ערכי המוסר, אלא אנו שומעים להוראותיהם. ב. הצבא אינו צבא פרטי של "הציבור שלנו" אלא של כל כלל-ישראל. ג. פעולה זו היא אלפית מפעילות צה"ל, שהוא עסוק יומם ולילה במסירות נפש להגן על העם, על הארץ ועל קידוש שמו יתברך.
שמירת עיניים
ש: נכשלתי הרבה בשמירת עיניים, אני יודע שזה עוון חמור אך איני יודע איך לצאת מזה?
ת: קבל על עצמך לגדור את עצמך מעתה, אז הבא ליטהר מסייעים אותו ותזכה לתשובה שלמה. ולמד ספרי מוסר. קרא על מסירות נפשו של רבי מתיא בן חרש בזה (ילקו"ש ויחי קסא - מ"צ).
ראה www.havabooks.co.il לקרוב ל5000 שו"ת סמס של הרב
ראה [הרב] אבינרפדיה לשיעורי הרב: http://shlomo-aviner.net/index