מעטים האנשים שעמדו בפני הדילמה של מרדכי ואסתר ואנשי ההנהגה בדורם לאחר הנס שאירע
להם. כיצד נכון לעצב את יום ההודיה לה' על הנס הגדול שאירע? איך קובעים אופי של חג? איך נכון
לציין לדורות נס שאירע בזמן ובדור מסוים אך יש לו השפעה מכרעת לדורות?
אולי מפתיע, אך התשובה איננה שמחה דווקא. אלא בראש ובראשונה השותפות של כולם בשמחת
הנס. "איש לרעהו" "מתנות לאביונים" ואפילו "משתה ושמחה" מציינים את הביחד של פורים. שאף
אחד לא יישאר לבד ללא אוכל ושתייה בסעודה משותפת וללא רוע.
התחפושות והשכרות אינם חלק אינטגרלי מסימני החג, לפחות מהפן ההלכתי. לשניהם יש
הסתייגויות הלכתיות משמעותיות אך מצוות החג שהם מחובת היום קשורות בקהילתיות שאינה
מזניחה אף אחד.
ליל פורים מציע כיום אירועים רבים לצעירים ומבוגרים כאחד. רב קהילה חשובה באזור המרכז אמר
לי כי הוא אינו יכול להשתתף בחלק מהמסיבות שנעשות בקהילתו ולא רק מהסיבה ההלכתית
המורכבת אלא בגלל המידור שקיים בחלק מהמסיבות הללו כלפי אחרים מבני הקהילה. לא כולם
מוזמנים ורצויים, בדיוק ההיפך מהמגמה של מצוות החג.
לצעירים יש מגוון מסיבות ואירועים שחלקם לא מתאימים לפורים וחלקם לא מתאימים לאף יום אחר
בשנה. פורים הוא ליל חג וככזה הוא צריך להיות מורגש גם בפן הרוחני שלו. צריך לבוא לאירוע
שמרגישים בו לכתחילה, באווירת חג שגם מרוממת אותך ולא רק משמחת או משכרת.
תנועת הבוגרים מציעה השנה אירוע משולב שיש בו טיש מופע והרקדה, על במה אחת באולם וואהל
סמוך לבר אילן. את הטיש יוביל חיליק פרנק עם ניגונים סיפורים ושירים ולאחר מכן קובי אריאלי יחד
עם ג'קי לוי ונועם יעקובסון יערכו שולחן פורים יחד עם הקהל. לאחר מכן תיערך הרקדה גדולה לתוך
הלילה עם להקתו של חיליק פרנק. זהו אירוע פורימי שנותן את כלל הפנים של החג.
ה"נתיבות שלום" מציע לא רק להשתכר בפורים אלא להשתכר מפורים לשמוח עד כדי שכרות
מהאוירה, מהרוממות ומהחברים. זוהי שמחת פורים באמת.
הכותב הינו-מתניה ידיד-רכז תנועת הבוגרים של בני עקיבא