בג"ץ דן היום (ה') בהסכם הפשרה בין המדינה לבין תושבי מגרון, שנחתם החודש. בעקבות ההסכם ביקשה הפרקליטות מבית המשפט לדחות בשלוש וחצי שנים את פינוי המאחז, זאת על מנת לאפשר מימוש הפשרה בין הצדדים.
עו"ד יעקב ויינרוט, המייצג את המתיישבים, אמר בדיון כי "במצב של חברה משוסעת מגרון הפכה סמל - לויכוח הזה בין שני החלקים שלנו. לתושבי מגרון היו שתי ברירות: אחת לדבוק בעקרונותיהם ולהמשיך לחיות בעולם שהורג ובל יעבור ולחכות שיפנו בכוח. מבחינה אידיאולוגית זה היה הכי נוח, אך אחרי התלבטות קשה הוחלט להפנים את שלטון החוק, להרכין ראש וללכת. כמו שמגרון הפכה לסמל - כך הפתרון הזה יהיה לסמל".
נציגת הפרקליטות, עו"ד אסנת מנדל, ציינה כי "מאחורי הבקשה עומד הרצון העז של הדרג המדיני להביא לסיום בדרכי פשרה". היא הדגישה כי רצון המדינה הוא להביא לידי כך שפינוי התושבים יעשה בהסכמה ולא יצטרכו לפנותם בכוח.
מנגד, שופט העליון סלים ג'ובראן מתח ביקורת על ההסכם מצד המדינה ותהה "איך יראה שלטון החוק כשיש פסק דין שלא מקיימים? פרקליטות המדינה אומרת שהמאחז ייהרס תוך 3 שנים, אבל בתוך עמינו אנחנו חיים. 3 שנים יהפכו ל-8".
השר בני בגין, שייצג את הממשלה במשא ומתן מול המתיישבים, אמר כי "נקודת המוצא היא קיום פסק הדין ככל הניתן בדרכי שלום. היינו נתונים למסע ציבורי לא פשוט שחלקו כוון לקיים את פסק הדין. האווירה הציבורית הגיעה גם לכנסת. הייתה הנחה שהממשלה תרתע מאכיפת פסק הדין אם לא יהיה הסכם אך הבהרנו שנאכוף אותו".
כפי שדווח בכיפה, החודש חתמו המתיישבים על הסכמה סופית עם הממשלה, לפיה תושבי מגרון ייעקרו מבתיהם באתר הנוכחי ויעברו לשכונת קבע שתוקם באתר סמוך המכונה "אתר היקב". עם מעברם של תושבי מגרון ליקב, יימסר האתר הנוכחי למינהל האזרחי אשר יפעל בהתאם לחוק. הממשלה מצידה תבחן בחיוב את האפשרויות השונות להותרת שימוש ציבורי אזרחי באתר הנוכחי, על בסיס אדמות הנפקדים המצויות בו ובכפוף למה שהחוק ועקרונות התכנון יאפשרו.