בתום היום השני של הצבעות ועדת שקד, יו"ר הוועדה ויו"ר סיעת הבית היהודי, ח"כ איילת שקד, הצליחה להעביר החלטה היסטורית שהסדירה את עולם הישיבות הגבוהות הציוניות. למעשה, מדובר בהכרה של המדינה בחשיבות לימוד התורה לצד הגיוס לצה"ל שנכנס לראשונה לספר החוקים.
על פי המתווה, תלמידי הישיבות הציוניות הגבוהות, כמו מרכז הרב, שבי חברון, בית אל ועוד, יוכלו לדחות שירות מדי שנה עד גיל 23. לאחר מכן הם יתגייסו למעט הקצאות של 300 תלמידים שיוכלו לדחות שירות עד גיל 26 - ואז להתגייס.
מדובר בשינוי משמעותי מהעמדת ועדת פרי, לפיה הישיבות הללו אמורות היו להיכנס לאותה קטגוריה של הישיבות הגבוהות החרדיות. המשמעות הייתה שתהיה חובת גיוס מגיל 21 ויעדי הגיוס יהיו משותפים לחרדים. בכך היה יכול להיווצר מצב שבעוד שאחוזי הגיוס בישיבות הציוניות הוא גבוה והם עומדים ביעדי הגיוס, יחייבו גם את היתר להתגייס בגיל 21, אם החרדים לא יעמדו ביעדים שלהם.
ח"כ שקד הבהירה כי החינוך בציונות הדתית הוא לשירות חובה בצה"ל ואין סיבה שיעמוד מולם איומים של סנקציות כלכליות או פליליות. בדיון הערב בוועדה, שקד הציעה לחרדים מתווה דומה, אך אלו סירבו להתחייב לגיוס מוחלט של תלמידיהם.
משמעות המהלך אותו הובילה שקד הוא שהציונות הדתית מכירה הן בחשיבות לימוד התורה והן בחשיבות השירות הצבאי. לפיכך, בניגוד למתווה החרדי, במתווה הישיבות הציוניות בסופו של דבר כולם יתגייסו.
"בני הציונות הדתית תורמים למדינה יותר מכל מגזר אחר, יחסית למספרם באוכלוסייה", הסבירה שקד. "טוב שחברי הכנסת הבינו זאת ואפשרו לתלמידים להמשיך בלימוד התורה החשוב, מתוך ידיעה שאותו לימוד מוביל אותם לתרום לחברה הן בלימוד עצמו והן בשירות צבאי ובשירות מילואים במשך שנים רבות".