האליטה העלונית?
במאמר המערכת של "עולם קטן" ניסה העורך, יוסף רוסו, לשכנע את הקוראים להצביע ל"בית היהודי". הוא מסביר באריכות למה "נוטשי המפד"ל" צריכים לחזור למפלגת האם ששינתה את האדרת, כמה חשוב שנפתלי בנט ירוץ איתם ושחייבים לעצור את הליכוד מלהקים מדינה פלסטינית. עד כאן הכל סבבה.
קריאות דומות אנחנו שומעים כבר הרבה זמן מ"גילוי דעת", שגם במאמרי המערכת שלהם אנחנו מוצאים שירי הלל למפקד הציונות הדתית החדש היוצא לדרך. השבת כתב הרב עמיחי גורדין ב"שבת בשבתו" איך צריך להיראות המפקד המדובר. וכמובן, גם מצב הרוח בוחרים לשבח את מהלך האיחוד המיוחל כמעט מדי שבוע.
תקנו אותי אם אני טועה, אבל יש לי תחושה שכמעט כל שבת אנחנו קוראים כתבה, מאמר או ראיון בעלוני השבת בו מסבירים לנו עד כמה המהלך נחוץ, איך כל הרבנים והמנהיגים מסכימים עליו וכמה בדיוק עולה לנו להתפקד למפד"ל החדשה. וכאן הבן שואל: אם כולם כל כך בעד, איך זה שבסקרים המפלגות המדוברות בקושי עוברות את אחוז החסימה? ואולי מה שנכתב בעלוני השבת לאו-דווקא משקף את המצב בציונות הדתית?
למערכת המדור אין תשובות חותכות לשאלות האלה. בואו נשאיר את זה בתור נקודה למחשבה.
רב תארים
בשער "שבתון" של השבת האחרונה הופיע מאמרו של הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ. כבכל מאמר בעלון, מתחת לשורת השם מופיע תפקידו או עיסוקו. אז למי שלא מכיר, דאגו בעלון לכתוב כמה מילים על הכותב: "חבר הכנסת, הרב פרופסור דניאל הרשקוביץ, שר המדע והטכנולוגיה, יו"ר הבית היהודי-מפד"ל החדשה". היו קוראים שהעירו על אריכות הפירוט בתאריו של האיש, אבל המעלעל סובר שמערכת העלון דווקא פספסה כמה פרטים חשובים: הכותב הוא חבר מועצת ההסמכה של לשכת המבקרים הפנימיים בישראל, משמש יו"ר הוועד המנהל של המרכז להשתלמות מורים במדעים וטכנולוגיה ובזמנו הפנוי הוא גם העורך הראשי של כתב העת המדעי "The Electronic Journal of Linear Algebra". אה, והוא מבשל לא רע בכלל. שנדע במי מדובר, לא?
חבילה משפחתית
ואם בהרשקוביץ עסקינן - למרות שראשית קיומן של משפחות אצולה נעוץ כבר בתקופה הפיאודלית, נדמה שהמוסד השנוי-במחלוקת הזה ממשיך לשגשג גם היום. אם לשפוט לפי מערכת "שבתון", למגזר הדתי יש לפחות משפחה מיוחדת אחת שכזו - משפחת הרשקוביץ. את העלון פתח השבת הרב-פרופ'-חבר הכנסת-השר-וגו' הרשקוביץ במאמר על היחסים בין ישראל לאביהם שבמשמים. בהמשך כתב בנו, הרב צחי הרשקוביץ מפתח-תקווה על ייחודו של רשב"י. עלעול נוסף הפגיש את הקוראים עם דבריה של גב' פנינה נויברט, ביתו של הרב פרופ' ובעלת מדור קבוע בעלון. וגם הרב רונן נויברט, חתנו של שר המדע ובעלה של פנינה, כותב בעלון בתדירות גבוה מאוד.
בראש העלון, תחת הסמליל של "שבתון", מופיעה הכתובת "לכל משפחה יהודית". מה נאמר, עכשיו אנחנו יודעים למה הכוונה. (המעלעל יכול היה לסיים את האייטם הנוכחי באיזו מילתא מבודחת על נפוטיזם בגזרת עלוני השבת, אבל הוא בוחר שלא לפתוח את הנקודה הזו מפאת ההיסטוריה של הטור הנוכחי... ודי לחכימא!).
תרבות גבוהה
עולם הספרות הישראלי הוכה פתע בתדהמה. מי הוא אותו כותב מהולל, זה המסתתר תחת שם העט המסתורי 'אי"ל', ששירתו הכאובה נוגעת בנימי הנפש של כל מי שנשמת אדם באפו? מפאת חשיבות הדברים יובא להלן השיר החדש במלואו. השיר מתפרסם כפי שהופיע בגיליון האחרון של "עולם קטן", בעמוד האחורי, במדור "רשות הדיבור". ואלו הדברים (ההדגשות במקור. צ.ה.):
כולם אוהבים אותו
אך אני לא
כולם חושבים עליו
אך אני לא
כולם אוהבים את ריחו
אך אני לא
כולם אוהבים את מראהו
אך אני לא
כולם אוהבים שהוא אתם
אך אני לא
כולם מצפים לבואו
אך אני לא
כולם מדברים עליו בשבת
אך אני לא
כולם אוהבים חציל מטוגן
אך אני לא.
אין מילים, פשוט מרגש. ועכשיו ברצינות - נראה שהשיר הזה מסמל יותר מכל את השפל אליו נפלה, ברצונה או שלא ברצונה, הפינה ב"עולם קטן". היה לה פוטנציאל גדול. רבנים ואנשי שם פרסמו את תגובתם לכתבות השונות, שירים איכותיים מצאו את דרכם לפינה, אפילו עבדכם הנאמן שלח כמה קטעים פרי-עטו לפרסום באותו המדור. אז מה בעצם קרה שם? איך הפכה הפינה המדוברת ל"רשות המירמור", ולמה זה לא מטריד שם אף אחד במערכת? כמו השו"ת הסלולארי, נראה שהפינה הזו פשוט יצאה משליטה. אם שירים כמו זה שמצוטט לעיל מקבלים במה, כדאי לחשוב פעמיים עד כמה הבמה הזו באמת מכובדת. נשמח לראות קטעים מעניינים ותגובות רציניות במדור, זה יעשה טוב לכולם.
שטו"ת סלולארי - בלי שירים בעומר
טירוף ספירת העומר מתקדם בקצב מסחרר, ונראה שהוא לא יעזוב אותנו לפחות עד יום ההילולא של רשב"י. השבת נדמה שהשיגעון הגיע לשיאו. ב"בראש יהודי" בחרו להקדיש את כל פינת השו"ת הסלולארי לסוגיה הרת הגורל - האם מותר או אסור לשמוע מוזיקה בספירת העומר.
הרב אבינר שלל שמיעת ניגונים חסידיים ("לא. זה ככל מוזיקה"), שמיעה מאוזניות ("לא. השמחה היא ההנאה") ניגון במלווה מלכה ("לא.") וניגון במימונה ("לא. אין לזה מקור קדום"). שמתם לב למילה המנחה? למקרה שלא הבנתם את הרעיון הכללי, בראש הפינה נכתב "מוזיקה בספירת העומר - חלק א' " . מי שלא תפס, יש המשך בשבוע הבא...
ראו מה בין שו"ת סלולארי לשו"ת אמיתי. ב"שבתון" דן הרב אלחנן פרינץ מרחובות באותה שאלה בדיוק, אבל בפורמט אחר. הרב פרינץ דן בשלל הסיטואציות והמקרים תוך הפניה לשו"תים שונים כמו שו"ת אבני ישפה, שו"ת אז נדברו ושו"ת קניין תורה, הבאת מקורות מהתלמוד הבבלי וספרי הראשונים וגם מפוסקים בני הדור האחרון כדוגמת הרב משה פיינשטיין, הרב אליעזר מלמד והרב עובדיה יוסף. ככה נראה שו"ת אמיתי, לא שו"ת סלולארי.
הנר הקדוש - מסוגל לכל הישועות
"יהדות מכל הלב". זה המוטו של תנועת התשובה הציונית "מעייני הישועה", זו המפיצה גם עלון שבת באותו השם. פעילי התנועה ומתנדביה הרבים עושים לילות כימים בניסיון לקרב יהודים לאביהם שבשמים, מקימים דוכני קרוב ברחבי הארץ ומדפיסים גם חומר יהודי מקורי בלשון זמננו על-מנת לנסות ולקדם את תהליך התשובה. בסך הכל מדובר בתנועה די מוצלחת, ובלי קשר - גם העלון שלהם נחמד. זו הסיבה בגללה התאכזבתי כל כך למראה הגיליון האחרון. על חמישה עמודי צבע מלאים התנוססו השבת פרסומות של כזבני הישועות, אלו הנושאים לשווא את שמו של רבי שמעון בר יוחאי. היהדות הרדודה אותה הם מנסים למכור, סגולות עבור בהוראת קבע וזיווג הגון בעבור נעליים, מצאה את דרכה גם לעלון המדובר. אני תוהה - האם המסר של "מעייני הישועה" הוא לא גדול הרבה יותר? האם אין ליהדות בגרסת רן שריד והרב שמואל אליהו מסרים רעננים ואמיתיים יותר לשווק לצבירו היהודי הכללי מאשר כמה נרות עם סגולה מפוקפקת?
צל"ש השבוע - השם מצדיק את הצדיק!
צל"ש השבוע מוענק לדניאל בשך מ"עולם קטן", על כתבה חברתית אמיתי וחשובה. דניאל ליווה את מאהל המחאה של בני העדה האתיופית ברחוב עזה בירושלים, ונכנס יחד איתם למשפט שהתחולל נגדם בשבוע שעבר. הכתב תיאר בצורה נפלאה איך בחר נשיא בית המשפט העליון הנכנס, השופט אשר גרוניס, לאשר את המשך פעילותו של מאהל המחאה לאור חשיבות המאבק של בני העדה.
ההחלטה לכתוב על נושאים משפטיים וחברתיים חשובים היא מוצלחת במיוחד, ועל זה זוכה מר בשך בצל"ש השבוע. עלה והצלח!
גם אתם מדליקים השנה את הנר הקדוש? גם אתם מקימים מפלגה משלכם? גם אתם לא בטוחים איך אמורים לציין את פסח שני? אל תהססו לשתף: Mealel@kipa.co.il. ועכשיו - גם בפייסבוק!