היועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין, הגיש היום (ג') לבקשת בית המשפט העליון את עמדתו לגבי עתירה, העוסקת בטענתה של אם לתינוק בן למעלה משנה, לפיה בית הדין הרבני חרג מסמכותו כאשר הורה לה לערוך ברית מילה לבנה.

עמדת היועץ המשפטי לממשלה הינה כי בנסיבות העניין, בית הדין חרג בסמכותו כאשר הורה על עריכת ברית מילה לפעוט בן למעלה משנה, ועל כן יש לקבל את העתירה. עוד מציין היועץ כי ספק אם הכרעת בית הדין התקבלה בהתבסס על עיקרון טובת הילד.

היועץ מציין בעמדתו כי מן הראוי היה שהעמדה בשאלת ברית המילה תגובש תוך הסתייעות בגורמים חיצוניים, כגון מומחה רפואי, עובד סוציאלי, בא-כוח היועץ המשפטי לממשלה או אפוטרופוס לדין, ובנסיבות המקרה הנוכחי, כשלא נעשה הדבר האמור, נפלה טעות בהחלטת בית הדין.

עוד מוסיף היועץ המשפטי לממשלה וקובע כי מקום בו ברית מילה קרובה לטיפול רפואי, השאלה אם יש מקום לערוך אותה, ראוי שתוכרע בידי הערכאה שדנה בטיפולים רפואיים בקטין, בית-המשפט האזרחי, וזאת גם אם המאבק סביב ברית המילה נולד בשל המחלוקת בין ההורים. לפיכך, חיווה היועץ המשפטי לממשלה את עמדתו, לפיה בנסיבות המקרה, דין העתירה נגד בית הדין הרבני להתקבל, שכן בית הדין הרבני חרג מסמכותו.

כזכור, בעקבות תיק גירושין בין גבר אשר חזר בתשובה לאישתו, כרך הבעל את הגירושין בכך שבנו יעבור ברית מילה. בנובמבר האחרון החליט בית הדין הרבני בירושלים לדחות את ערעורה של האישה וקבע כי היא תשלם קנס כספי של 500 שקלים על כל יום בו בנה לא יעבור ברית מילה.

בפסק הדין, אשר גרר אחריו ביקורת ציבורית קשה ופתח את הדיון אודות החיוב לבצע ברית מילה, כתבו הדיינים "לא על כל דבר צריך להתכתש, ובפרת ברית המילה, שאבותינו וכל יהודי מוסר נפש עליה. עיכוב ברית המילה עלול לעכב את האב מלהינשא בשנית כדת משה וישראל".

השתלשלות הפרשה:

- האם סירבה למול את בנה - ותשלם קנס על כל יום איחור

- תשובת בתי הדין לבג"ץ: ברית המילה הוא אירוע חשוב ומשמעותי ללא קשר הכרחי לשמירת מצוות

- דעה: ברית מילה או ברית פוליטית?

- דעה: מניעים פוליטיים? הזירה הופקרה לטובת קמפיין חסר אחריות נגד ברית המילה

עוד כתבו הדיינים כי "גם מהבחינה החברתית, טובת כל ילד יהודי להיות מהול כמו כל החברה שהוא חי בה, ואין לתת לו הרגשה שהוא משונה משאר חבריו. עד עתה לא נתקלנו בבתי הדין במשך עשרות שנים בהתנגדות עקרונית לעריכת ברית מילה כחלק ממאבק הגירושים, ואם ייפתח פתח ותינתן לאם אפשרות למנוע ברית מילה או להשתמש בהתנגדותה ככלי להשגת הישגים במאבק הגירושים, אנו עלולים למצוא את עצמנו בפני פרץ של תיקים כאלה, ואז יתווסף עוד ממד אימתני בתהליכי גירושים - יש לעצור מגמה זו מיד, מתוך ראיית טובת הכלל הגוברת על טובת הפרט“.

בעקבות פסק הדין, עתרה האישה לבג"ץ וטענה כי בית הדין הרבני חרג מסמכותו.