שלג על עירי
כשיצא המעלעל בבוקר יום השישי על-מנת לאסוף את חבילת העלונים השבועית, הוא הופתע לגלות שבמקום אסופת כתבי-כרומו ניצב בפניו גוש שלג גדול ובלתי-מזוהה, פרי עשייתם המשותפת של חברות ההפצה "אשדיר", "מקור ראשון" וריבון העולמים. שמע אמנם על חזיונות השלג, המעלעל, אך ביטל אותם בזלזול בעקבות ניסיון קודם עם חזאים חסרי-אחריות. כשהבהיל את העלונים הביתה נחרד לגלות שבכולם פגע השלג, את כולם נשא הכפור - רוב-רובם של העלונים היו רטובים לחלוטין, מהשו"ת הסלולארי ועד פרסומות למנטוס, דרך מאמרי המערכת ורשות המרמור. ללמדך - בפעם הבא כדאי להיערך מראש ולדאוג לשמור את העלונים במקום קריר ויבש. יודעי דבר חידדו ואמרו שלנבואות החזאים בנוגע לשלג צריך להתייחס כמו לשון הרע: אסור להאמין לשום דבר, אבל בהחלט מותר (וכדאי!) לחשוש..
עלונים מבודחים
שבת זכור הייתה מאז ומעולם אחד השיאים של עלוני פרשת-השבוע. מעטה הרצינות האופף את העלונים בימים כתיקונם, מוסר באחת כדי לחשוף את כישרונותיהם ההומוריסטים החבויים של כותבי העלונים השונים. הרי לכם סקירה מהירה של היבול הפורימי העכשווי, כפי שהוגש למתפללי בתי-הכנסת בשבת האחרונה:
המצחיק: "מצא בה רוח", עלון שבת פיקטיבי פרי-עטם של כותבי "מצב הרוח". במדור הרכילות נכתב על חברי-הכנסת הסרוגים שנועדו יחד לפגישה סרוגה-במיוחד, ידיעות שכתבו "א. בן בית שמאי" ו-"ב. בן בית הלל" , וטור דעה חסר-דעה של שאול מופז. זכור לטוב: שר-שלום ג'רבי, זבולון אורלב, ניסן סלומיאנסקי והשר הרשקוביץ קובעים להיפגש, כדי לחסוך מקום במדור הרכילות.
המפתיע: הרב צחי הרשקוביץ במאמר תמים-למראה ב"שבתון", שלאורך הקריאה בו מתברר כי מדובר בכלל בהלכות "הבהלת תמרוקים". היה מעניין לקרוא, דווקא ב"שבתון" היבשושי לרוב, על "שו"ת ומחדרים אימה לגאון ר' פרדי קרוגר" ועל מנהג החתמת רבנים על כרוזים בלי ידיעתם (על-פי הפסוק "כתבו על היהודים כטוב בעיניכם בשם המלך וחתמו בטבעת המלך"). הופתענו לטובה.
המאכזב (וזו הייתה חתיכת אכזבה..): גיליון שבת זכור של "עולם קטן" היה לא פורימי בעליל. בלי טור מבודח או קטע סאטירי, נקודת השיא של העלון השבת הייתה ראיון ממוצע לחלוטין עם הרב שלום ארוש ('שליט"א') על כוחו של החיוך. היה גם קומיקס עם עקיצה קטנה על חשבון ארגון הרבנים "בית הלל" ויריב אופנהיימר מ"שלום עכשיו", ו-זהו, בערך. זקני המתפללים זוכרים את גיליונות שבת-זכור בשנים שעברו, שהיו משופעי בדיחות עד-דלא-ידע. אפילו טור של ולדומירסקי לא היה. חבל, היה אפשר להשקיע הרבה יותר.
המרחיב: "מעייני הישועה" פינק את קוראיו עם ארבעה עמודי "שושן היום" שכתב חיים אקשטיין, כולל דאחקות על ויזתא ו-ושתי, מרס-מרסנא וחרבונה גם. אל תפספסו את הפולמוס על עונש מוות להמן, שו"ת סלולארי בשם "מה שאלתך ומה בקשתך" של הרב חי-בסרט הלוי, ופרסומת ליום-עיון ביהדות, סביבה וממלכה בהשתתפות המן בן המדתא. זכור לטוב: פינת ייעוץ זוגי לנשים שהבעל שלהם מתעלם מהן למעלה משלושים יום ("אם הוא אוהב יין תכיני לו איזה משתה קטן... הוא יהיה מוכן לעשות הכל בשבילך. עד חצי המלכות") . שווה במיוחד!
עמלק עכשווי
בדומה לטור המעלעל של חנוכה, אז בדקנו מי הם המתייוונים גרסת 2012, השבוע הכתירו עלונים רבים את "העמלק של דורנו". הרב שלמה לוי ב"שבת בשבתו" הלך על בטוח: עמלק=ספק, לפי הגימטריא הידועה. באותו עלון הכתיר הרב ישראל רוזן את שליט אירן "המןדינג'אד" בתואר המפוקפק, אולי בשל המוצא הפרסי המשותף לשניהם. הרב דב ליאור בחר מעל דפי "גילוי דעת" ב"כל עם שחורט על דגלו מטרה למחות את עם ישראל" כדי להלביש את עמלק על דמויות עכשוויות, והרב יובל שרלו הסתפק ב"חובה לבער את הרשעה", כלשונו, כמחיית עמלק. דווקא אנשי "ארץ ישראל שלנו", שמהתנהלותם במשך השנה כולה אפשר ללמוד כי מחיית עמלק היא מהמצוות האהובות עליהם, בחרו להתמד בפן ההלכתי של המצווה ולמעט בפירושים פוליטיים מתבקשים-כביכול. אמור לי מי העמלק שלך ואומר לך מי אתה.
עוד רגע 100
כמעט שנתיים חלפו מאז הפציע לבתי-הכנסת "גילוי-דעת". ראשיתו של העלון, לבעלי הזכרון הקצר שבינינו, בפיצוץ בין "פרסומי ישראל" ובין הרב דב ביגון מ"באהבה ובאמונה". הרב ביגון סירב לכלול בעלונו מאמר של הרב פרופ' נריה גוטל בשל עיסוקו באקדמיה, כך דיווחו אז, וכתגובה הדירו אנשי "פרסומי ישראל" את העלון ממערך הפירסום שלהם והקימו עלון חדש ומתחרה - "גילוי דעת". למה אנחנו מזכירים לכם את כל זה? כי בשבת הבאה יצין העלון 100 גיליונות, ואנחנו מצפים לראות עלון מיוחד לרגל המאורע. שווה לחכות? נחיה ונראה.
נצפו במדורת השבט
ידיעה שפורסמה השבת ב"מצב הרוח": "הרב הראשי לישראל הרב שלמה עמר (הטעות במקור) ביקר השבוע בבית הספר היסודי אורות עציון בנים בישוב אפרת והעביר שיעור על מהות השמחה בחודש אדר. סגל המורים וההנהלה נכחו בשיעור של הרב, שהותאם לכל הגילאים אשר נכחו באולם". זו ידיעה? בחייכם.
נקדש את שמך במיתה?
הקדשה של עלוני-שבת לעילוי נשמה של אנשים מסויימים נעשה כבר דבר שבשגרה, אבל דבר כזה עוד לא ראינו. כך נכתב השבוע בחזית "עולם קטן": "גיליון זה מוקדש לנשמות הטהורות והזכות הרב אהוד ואשתו רות, ילדיהם יואב ואלעד והדס הי"ד, שעלו בסערה השמימה לפני שנה כדי לזכות את כל ישראל במצוות קידוש ה'". בכנות, עם מחירים נוראיים שכאלה היה עדיף לוותר על המצווה. שלא נדע קידוש ה' שכזה. לעולם.
צל"ש השבוע - יום העגונה
צל"ש השבוע מוענק למערכת "שבתון" על פרסום מאמרה של עו"ד בת שבע שרמן-עדי. עורכת-הדין כתבה בעלון לרגל תענית אסתר, יום שהוכתר בשנים האחרונות כ"יום העגונות הבינלאומי". שרמן-עדי היא מנכ"ל "יד לאישה", עמותה שפועלת למען מסורבות גט ועגונות. "שבתון" ממשיכים בקו החברתי ומקדמים סדר-יום אכפתי למען נשים שגורלם לא שפר עליהן. המדור מסיר בפניכם את הקסקט.
מה יותר עמלק לדעתכם - שו"ת סלולארי ב"עולם קטן" או מדור הרכילות ב"מצב הרוח"? שתפו אותנו: Mealel@kipa.co.il. ועכשיו - %D7%9E%D7%A2%D7%9C%D7%A2%D7%9C/297552872550" target="_blank">גם בפייסבוק!