מגיש הטלוויזיה אברי גלעד מאשים את הציונות הדתית בהקצנה אשר גורמת לניתוק החילוניים מהדת. לדבריו "אני רוצה שילדים ילמדו תורה ותנ"ך באופן פשוט עוד לפני שהם לומדים ביקורת המקרא ושילמדו רוחניות יהודית אבל מצד שני לא בא לי להיות מדינה שמסתגרת על אג'נדה יהודית".
"אתם משניאים את עצמכם. בבתי הספר של בנותי", הוא אומר בראיון מיוחד לעלון השבת 'שביעי', אשר חוגגים בימים אלו 100 גיליונות. "לא מוכנים להכניס כל דבר שמריח מיהדות למרות שמדובר בדברים טובים והדבר נובע מתהליך ההחמרה, ההקפדה והטירוף שעובר על היהדות. היהדות פוגעת בעצמה".
למרות תקיפותיו, אומר גלעד, לעורכת העיתון הילה ניסן פרידמן ולכתב ישי פרידמן, כי "יש משהו בערכים של הציבור הציוני דתי שהם הערכים שלי. אני לא מתכוון לענייני ארץ ישראל אלא לעניינים של חינוך וצניעות ומה שחשוב. אני מכבד את הדתיות על כך שהיא שומרת על מקום שפוי בעם הזה. נורא חשוב שיש שומרי גווילי הקודש, כתבי הקודש. בלי קבוצה דתית גדולה החברה יכולה להתפרע לגמרי. חילוניות מוחלטת היא עצה מאוד רעה לחברה. אנחנו רואים מה קורה בחברות חילוניות, הן משתגעות לגמרי. במזרח הרחוק אין ערכי משפחה, כלום. סדום ועמורה".
לטענת גלעד, אשר התפרסם בשנים האחרונות בדעות אשר נוגדות את המיינסטרים הטלוויזיוני בהן בין היתר תקף את השמאל, הוא משלם מחיר מקצועי על דעותיו. "גיליתי שעל הדחייה של השמאל ממני אני לא משלם מחיר כלכלי. לא קרה כלום, השמאל התנתק ממני. פעם בשבוע אני מקבל על הראש ב'הארץ'. כל מה שאני עושה, לא משנה מה אגיד, אקבל על הראש אז זה בסדר, זה חלק מהעניין. רוב הביקורות בעיתונות הן קטנוניות. לא נותנים לי את הכבוד שמגיע לי בעיניי כאיש תקשורת. לא יכתבו שתכנית הבוקר שאני עושה היא התכנית השלטת. לדוגמה, על 'חוצה את הקווים' לא הייתה אף ביקורת. אם אני עושה משהו טוב אין לזה שום התייחסות. נמחקתי באיזשהו אופן. אני מחוק. למדתי לצחוק מזה, אני פותח את העיתון ורואה שלא קיבלתי שום התייחסות ואני פורץ בצחוק".
גלעד מותח ביקורת נוקבת על האסלאם, בין היתר בנושא הר הבית. "זו שערורייה שהוואקף משמיד את העדויות להיותנו בהר הבית. אף אחד לא אומר כלום ויודעים על זה ויש דוחות רשמיים ולא עושים עם זה שום דבר. המוסלמים יודעים טוב טוב לזהות מי בעל הבית, הם יודעים לקרוא את הכללים הבלתי כתובים של המזרח התיכון וכשאנחנו משדרים שאנחנו לא בעלי הבית בהר הבית, הם כבר מסיקים שאנחנו לא בעלי הבית בשום מקום. אני לא אומר להקים עכשיו בית מקדש על הר הבית, אין לי שום צורך בשום מקום פיזי, אבל כשיבוא יום ונצטרף להוכיח את זכותנו לא יהיה איך להוכיח".
עוד הוסיף ואמר "האסלאם הוא הבעיה הגדולה ביותר של האנושות. אלפי מוסלמים נרצחים מדי חודש בידי מוסלמים והם מייצאים את הבעיות שלהם למדינות לא שלהם. בכל מקום שהם מגיעים הם באים עם ה'שריעה', הרשאה לגברים מופרעים לעשות מה שהם רוצים. זו בעיה חמורה ביותר ולהגיד 'זה לא קורה' בשם איזה פוליטיקלי קורקט או בשם כך שגם אנחנו היינו דת נרדפת זה לא נכון. האסלאם הוא לא דת. האסלאם מתפקד היום כמערכת פוליטית להשתלטות על העולם וכמערכת אלימות ממוסדת".
לשאלה האם הוא מרגיש את החיבור של המגזר הדתי לאומי הוא עונה כי "אני מאוד אוהב להופיע בפני הציבור הדתי. אני מרגיש חופשי לדבר על ערכים שאני מאמין בהם. כשאני מופיע בפני ציבור חילוני אני לא יכול לדבר על זה או שאני יכול רק לרמוז. יש לכם שריטה כי אתם מאמינים באלוקים וזה בסדר גמור בעיני".
לקריאת הכתבה המלאה: http://www.dmag.co.il/pub/shvii/index.html