יש כמה דברים שצריך ללמוד כשעוברים מגיל ההתבגרות לגיל הבגרות. ביניהם, למשל, נמצאים הכללים הבאים:
1. זה שמשהו לא הורג על המקום, לא אומר שהוא בלתי מזיק.
2. זה שמשהו הוא בלתי מזיק, לא אומר שהוא רצוי.
3. זה שרוצים משהו, לא אומר שטוב לעשות אותו.
4. זה שמשהו לא מוכח, לא אומר שהוא לא נכון.
גיל ההתבגרות הוא תקופה של בחינת גבולות, ערעור סמכויות ומסגרות, והתנסות בדברים חדשים. זהו זמן בו השאלות "מי אמר?" ו"מה רע?" הן הנפוצות ביותר. כביכול הכל מותר והכל אפשרי, אלא אם כן מוכח שאכן נגרם מכך נזק ממשי ועכשווי. לעומת זאת, בגרות אמיתית פירושה להסתכל לטווח הרחוק, לבחון את התמונה הכוללת, ולהכיר בכך שיש אמיתות שהן נכונות גם אם לא ניתן להוכיח אותן. לקיומן של מסגרות ומנהגים שהתפתחו עם הדורות יש טעם, גם אם הוא לא ברור מאליו. האדם הבוגר יודע להגביל את עצמו בכוחות עצמו, מבלי שיכפו זאת עליו, ולסמוך על האינטואיציות והחוש המוסרי, בלי לדרוש מהם הוכחות מכריעות לדרישות שהם מציבים.
הדברים אמורים כלפי האדם הפרטי, אבל גם כלפי החברה בכלל. והרושם המתקבל פעמים רבות מהחברה המערבית הוא, שבדברים מסוימים היא עוד נמצאת במעמקי גיל ההתבגרות. עוד רחוקה הדרך בינה לבין בגרות של ממש.
ניקח למשל את נושא הצניעות, שמככב תמיד בכותרות המגזריות בצורה זו או אחרת, אבל השבוע עלה פעמיים גם לחדשות הארציות והבינלאומיות: מדובר בהצעתה של תמר זנדברג לבטל את המעודדות במשחקי הספורט, ובדרישותיו של בית המלוכה האנגלי מבנותיו להתלבש בצורה השומרת על גדרי הצניעות. אילו גורם דתי או חרדי כלשהו היה מעלה הצעות ודרישות כאלה, קל לדמיין לאלו תגובות הוא היה זוכה; אבל כשגורמים חילוניים או נוכרים למהדרין עושים זאת, פתאום זה כבר לא "הדרת נשים", אלא שמירה על כבוד האישה ומניעת החפצתה.
בכל הקשור לצניעות, החברה המערבית היא נער מתבגר במיטבו (או במירעו). אין כמעט שום גבולות, סייגים או גדרים שלא נפרצו. שידורי טלוויזיה, תכני אינטרנט ופרסומות שנחשפים אליהם ילדים קטנים בימינו, הם כאלה שעד לא מזמן היו מוגבלים גם עבור מבוגרים. כולם יודעים את ההשלכות של זה. כולם מודעים לאובדן התמימות והערכים, להרס הזוגיות המשפחה, ולעידוד צורות סוטות ומזיקות של מיניות. לא צריך להיות דוקטור לפסיכולוגיה בשביל לראות את זה. אבל כמו נער מתבגר, החברה המערבית מתנגדת לכל ניסיון להציב גבולות וגדרים בנושא. מבחינתה, מה שאסור הוא רק מה שמזיק כאן ועכשיו, כמו אונס או התעללות מינית. כל מה שמעבר לזה, במעגל השני, השלישי והלאה, טוב וכשר ורצוי. העובדה שבמשך דורות רבים הגבילה כל חברה את עצמה בטאבואים ובנורמות מחייבות בנושא רגיש זה, לא מעניינת אותה כלל. חיה ותן לחיות, עשה הכל כל זמן שזה לא פוגע במישהו מיידית. בשם הרייטינג, הכסף וגירוי היצרים, מותר הכל. ומי שאומר אחרת, הוא חשוך ומדיר נשים.
אולי הניצנים שהופיעו השבוע, מתחילים לבשר את הופעתה של בגרות אמיתית. של הכרה בכך שגוף האדם, צניעותו וכבודו, הם ערכים שחשוב לשמור עליהם, ולא גושי בשר שאפשר לשווק ולתמחר. שלא צריך להיות חרדי או דתי, בשביל להבין את הנזק החברתי והערכי שגורמת התנהגות פרוצה, ושימוש בגוף האשה כאמצעי לסיפוק הנאתם של גברים. נכון, מין מוכר טוב, וכולם נהנים להתעסק בזה, אבל זה בדיוק ההבדל שמתבטא בכללים לעיל בין מתבגר לבוגר. בוגר מבין שלא כל מה שלא מזיק מיידית, ושמתחשק לעשות אותו, הוא באמת טוב, ראוי ורצוי. כשהחברה שלנו תתחיל להפנים זאת, ותשתחרר מהפחד והאנטי המרדני שלה כלפי הדת והמסורת, יגיע הזמן בו נוכל לחיות כאנושות בוגרת, אחראית ומודעת לעצמה.
לאתר של משה רט - www.mysterium.co.il