1.
בואו נשים את הלב על השולחן. ההיכרות ברשת יכולה להיות צורבת לעיתים מזומנות מידיי. הכל יאמרו כי השיטה היא שטחית וכי אתה נשלל או נענה בחיוב ע"פ מראה. יהיו שיטיבו אומר ויסבירו שאפילו אם התמונה היא לא פונקציה בעבורך, עדין ההיכרות אינה מעמיקה,. טוענים שפגישה בין אנשים - היא אמת. שיחת טלפון - חצי אמת, והתכתבות זה שקר. למשל, אחוזים רבים מהתקשורת בין בני אדם אינם בנמצא.
למשל, לא תוכלו לנחש את שפת גופו של המתכתב המתמהמה מלענות תשובה משום מה. האם הצד השני מתעלם ממה שכתבתי או שמא לא ראה את ההודעה עדין? אבל כתוב 'נראה', משמע שהוא ראה את ההודעה! רגע, אבל אולי הוא עסוק מאוד? אבל במה כבר יש לו להיות עסוק? ואיך זה שפתאום הוא עסוק אחרי שעה של פנאי? ולמה הוא עונה רק למחרת? ובכלל, מסתבר שיש לבנאדם משהו יותר חשוב בחיים מהקשר המתהווה שלנו, ואינני מעניין אותו, כי איך זה שלפתע עיסוקיו צצו לו... משמע, הוא לא מספיק בטוח בקשר הזה, אז הוא מוותר עליי! אז למה התחושה אצלי הפוכה וכימיה נוטפת מור ולבונה מבצבצת ממקלדתי?
תהיות. סרטים. והצגות לב פתוח שנקרע לחתיכות קטנות. איים של אי הבנה צרופה. ככה זה שמתכתבים ורוצים להיות אוהבים.
2.
אם מישהו לא עונה לך בכלל, הסעיף יכול לעלות. ואם המישהו שלא ענה, עונה סוף סוף אחרי שברור וידוע שהוא קרא את ההודעה שלכם כבר לפני חודש - כי באתר כתוב מפורשות שחור ע"ג LCD שהוא צפה בכרטיס שלכם... ממש שקלתם אם להיפגע, במקרה הגרוע בלעתם על הפרטנר בפוטנציה סרט הודי. אז מה אתם עושים עכשיו אחרי שהוא ענה? מחזירים לו מלחמה שערה או מסנגרים עליו שהוא לא יכול היה לענות או שהיא שכחה ושאר ענייני עיין טובה וסלחנית?
ככה זה יכול לעבוד ברשת, אלו הם המינוסים של הנוחות. אמנם אתם ישובים בכיסא נוח מול מחשב ושומעים מה שבא לכם באוזניים, אבל גם הצד השני עושה את אותו דבר. עכשיו לכו תתחתנו איתו. נו, באמת.
אז זהו, שלא. זה ממש אפשרי למצוא קשר רציני וטוב מהרשת ויעידו המוני בני אדם על כך. אבל בתנאי אחד: צריך לחתור כל הזמן להפוך את הרשת למשהו מוחשי.
3.
ישנם הנוטים להתכתב שנים על גבי שנים עם מישהומישהי ברשת. כן, אני קורא גם שנים על גבי שנים לדקות ארוכות שנדמות כנצח, דקות בהן אתה צריך להפיק את מלוא כישוריך כדי לספק פיקסלים של מציאת חן לצד השני. הזוי? אולי. אך זו הדרך שמנחה המוני בני אדם לצערי בהיכרויות ברשת. הם מתכתבים שוב ושוב ושוב ושוב, ומתישהו מישהו חותך או מתרשם ממשהו שהוא אינו נכון או כן נכון, ורק אחרי שעות וימים ארוכים מרימים טלפון אחד לשני ואולי נפגשים בסוף. אולי.
4.
מה שברור הוא שככל שההתכתבות נמשכת, אתם נבלעים אל תוך בור של דמיון מזרחי מפותח על בן שיחכם, גם אם אמכם פולניה אדוקה. אתם חושבים שאתם כבר מכירים את ההומור שלו, את תחושותיו, מאווייו וגחמותיו של ההוא או ההיא מעבר למסך. אנו שוכחים שבסך הכל אתם מנסים ללמוד אחד את השני ע"פ פרמטרים שאין בהם תמיד ממש.
אנו מתעלמים באותו רגעי צ'אט, מכך שבהתכתבות אי אפשר באמת להכיר מישהו. כל משפט יכול להיות מנוסח בצורה החדה ביותר משום כישורי הצד השני, אז מה, זה אומר שהוא באמת מתכוון למה שהוא כותב? זה באמת נכון מה שהיא מתארת וכותבת? ובכלל, הנימה, אוי הנימה. היא צינית, רצינית, הומוריסטית, קלילה, סתם מדכאת אבל לא ממש דיכאון שאמור להפחיד? איש אינו בטוח בנימה. מה, מה, מה טמון במילה הכתובה הזאת שאנו אוכלים?
אפשר לשבור את הראש על כל משפט שהצד השני שולח. לחשוב, ולהיכנס למעין משחק מוחות של מי שנון יותר, מרשים יותר, ומבין את החיים האלה בצורה אופטימלית.
המשחק הזה יכול להמשך ימים ארוכים ולהפסק פתאום כשבידיכם גילוי מרעיש... בזבזתם במקרה הטוב שעות (!) של הקלדה מיותרת. רגע, אולי פשוט כדאי להרים טלפון?
5.
כן. טלפון. המילה המפחידה ביותר עלי אדמות, ונדמה לי שגם רווקי שמיים חוששים ממנה. שאלת השאלות; 'מה הטלפון שלך?', מאז ומעולם זירתה אימים וחלחלה. כאילו כל מי שיש לו את הטלפון שלך מיד יתקשר יום יום להטריד את מנוחתך המשועממת גם ככה. טלפון. הלו! בסך הכל, טלפון. אם מדובר במטרידה הם יעשו לכם את המוות גם דרך הפייסבוק, אל תדאגו, ואם פייסבוק אפשר לחסום, אז גם בטלפון אפשר. תתקשרו אתם, מחסוי, בסדר? אם החשש מבית אבא כל אימת שמזכירים את המילה 'מספר טלפון' מפעפע בעורכם, תנקטו באמצעי זהירות חסויים.
6.
הצד השני חושש מטלפון? תנו אתם את המספר שלכם ותגידו שזה בסדר להתקשר מחסוי כי אתם מבינים את החשש בן האל-מוות מנתינת מספר טלפון. שניכם חוששים? דברו בסקייפ, דברו מטלפון ציבורי, תקנו טלפון נוסף בכמה עשרות שקלים בחודש ואיתו תעשו את כל הטלפונים שיחסכו לכם שעות ארוכות של התכתבויות סוחטות, מעייפות וחסרות כל תוחלת ברשת. אבל בבקשה, תחתרו לטלפון.
אל תכנסו למשבצת המיושנת שמפחדת שהטלפון ימית אתכם בו בזמן שהוא יצלצל. הצד השני נשמע לכם על פניו מתאים - לא לפי ההתכתבות דווקא (!), אלא על פי הנתונים שאתם מחפשים? דברו על זה בטלפון. תשאלו את שאלותכם בטלפון וספרו על עצמכם בטלפון ואל תחששו לחתוך את השיחה (בטלפון, כן?) ולהגיד שאתם צריכים לחשוב על זה ואולי נדבר עוד פעם בטלפון, בהמשך.
מה שבהתכתבות לוקח לכם ארבע שעות סוחטות ומלחמת מוחות יצירתית ומדאיבת לב, יעבור בטלפון תוך עשרים וחמש דקות. כך יישאר לכם כוח נפשי לנסות להכיר מחדש עוד פעם, וזמן הרוגע שלכם על המחשב ישמר למשחקי רשת ושאר משחררי מוח.
אם תחתרו לעשות את ההיכרות ברשת כמה שיותר וירטואלית ותחתרו לטלפון, פגישה וכו', יישאר לכם זמן אפילו לקאנדי קראש סוער.
להזמנת הרצאותמופעים מוזיקלים מיוחדים של נדב גלעד - גדליה:
gilinada@gmail.com
או 'נדב גלעד' בפייסבוק.