דברים חריפים ביותר נאמרו הערב (ד') בכנס במכון הישראלי לדמוקרטיה מפי הרב יובל שרלו ופרופסור אשר כהן אשר טענו שניהם כי הרבנים מאבדים את כוחם באופן משמעותי ולא מבינים זאת עדיין.

"הציונות הדתית נמצאת בפני הזדמנות עצומה וסכנה עצומה", אמר הרב יובל שרלו. "יש לנו אפשרות לבנות משהו הוליסטי, כמו cאינטרנט אפשר לpנות ליותר מרב אחד והביזור ניכר היטב בשטח".

"האחריות עוברת לאדם המאמין, לבוחר", אומר הרב. "כבר אי אפשר להסתתר מאחורי החלטה שרב אמר כי מיד יביאו דעה מנוגדת. הסכנה הגדולה היא שיש יכולת לעשות מניפולציות. אי אפשר היום לנתח את הציבור הדתית, צריך לנצל את ההזדמנות לחנך את הציבור לבחירה עצמית ולא להיזכר בתקופה בה היה הרב צבי יהודה בערגה".

"המצב דומה גם אצל החרד"ל", ממשיך הרב ואומר. "במקום לקונן על המצב צריך להיכנס לשפה דיאולוגית. חלק מהרבנים מדברים בשפה ישנה. כנס הרבנים אתמול היה בשפה הישנה", הוא מתייחס לכנס רבני הציונות הדתית אמש (ג') בגני התערוכה בהובלת הרב יעקב אריאל והרב חיים דרוקמן. "זה לא היה בגלל זיהוי בקו מסוים אלא בכנס עצמו שהוא נחלת העבר. בסוף ההצבעה הייתה ברגליים. היה כנס משעמם והרבנים לא דיברו בשפה הנכונה. אם הכנס היה אטרקטיבי הרבנים מהזרמים השונים היו מגיעים. חייבים ללמוד את השפה החדשה ולאפשר לציבור לבחור".

"כל הזמן מדברים על ההנהגה ולא על אלו שצריכים לציית", תוקף פרופסור אשר כהן. "להרבה מאנשי הציונות הדתית אין בכלל רב היום. המנהיגות מתפרקת, הביזור הוא חולשה ואי אפשר לקיים כנס אחד עם הסכמה רחבה בציונות הדתית. הציבור רואה מה הרבנים אומרים אחד על השני והסמכות הדתית הולכת ופוחתת. הציבור הדתי חזק והוא חזק דווקא בגלל שאין לו בחלקו הנהגה דתית כלל".

"ההנהגה הרוחנית בעייתית", אומרת איילת וידר כהן מארגון קולך שלקחה את הדיון לכיוון הפמיניסטי. "פרשנו מפורום תקנה בגלל שהיינו צריכות לישר קו עם המנהיגות ההיררכית ולא לפעול בצורה שוויונית. חשבנו שההנהגה הרוחנית היא מקום למצוא בו שינוי. פתחנו בשינוי בדגש על שוויוניות. ההרגשה היא שההנהגה הדתית עסוקה בעיקר לשימור הכוח שלה והתחושה היא שכל נושא שאנו מעלות כבעייתי נחסם ויש הרגשה של פחד. אין תעוזה בהנהגה ואי אפשר לפתור תהיות שנוגעות בפיקוח נפש. הרב אבי וייס הוביל לתהליך של שינוי ונתקל בחומה בצורה ואיומים. יש צורך במנהיגות דתית שוויונית. אין מקום למנהיגות כלשהי בה נשים לא לוקחות חלק. אין קול שמדבר ומנסה לשנות את הדברים".