כולנו עם כיפה. כמובן כולנו אתר הבית האהוב, אך הכוונה לכיפה שמעל ראשינו (הכיפה היא מטפורה הכוונה גם לחובשי השמלות). כולנו דתיים. כולנו מתפללים ומתפללות. כולנו שומעים פה ושם שיעור תורה. וכולנו משתדלים לשמור מצוות כל אחד בקצב שלו. כולנו יהודים וברוך השם. הכול טוב יפה. אבל השאלה הגדולה היא לא מה שלום הכיפה אלא מה שלום הלב של חובשי הכיפה. החופש הגדול התחיל ואינני חושב שהוא סכנה לכיפה שעל ראשנו, בחופים ובאתרי הבילויים, אך הוא בהחלט מחדד את השאלה, כמה אנחנו מרגישים טוב איתה.
כולנו דתיים, אבל האם כולנו שמחים בזה? כולנו מתפללים שלוש תפילות ביום, אך הבה נצלם את עצמנו ברנטגן בזמן שמונה עשרה - מה מעניין אותנו, על מה אנחנו חושבים. מתי זכינו פעם אחרונה להידלק על געגוע לריבונו של עולם בחווייה שלא פחותה מלהידלק על אפליקציה חדשה. האם יש אצלנו סיכוי שגלישה במעוף הדמיון לעבר מציאות של בית מקדש תשתווה לפחות לחוויית גלישה עסיסית בטוויטר? אכן, כולנו דתיים, אך לפעמים מדמה שהכיפה שעל ראשנו היא מטרד לא קטן, ובמיוחד בכניסה לבר בחום יולי אוגוסט הגדול. אחים יקרים אם כך יימשכו אצלנו החוויות בכל נושאי הדת - אז אנחנו חיים ממש לא בכיף, זה סבל מתמשך ללא סוף. עד מתי נפסח על שני הסעיפים ונחייה קרועים לא חיבור אמיתי.
אז זהו. רציתי לגלות לכם, אחים אהובים, שאפשר לחיות גם אחרת. בתור בחור שזכה להיות שותף בהקמת הישיבה החסידית ברמת גן לפני כשבע עשרה שנה, אוכל רק לספר לכם שיש כיום בשפע אלטרנטיבות אחרות לחווייה הדתית המצוייה. העולם כולו היום מחפש ומוצא את עצמו עשיר וגדוש בחוויות רוחניות אדירות. בעבודה נכונה ובכנה מוקדמת כל תפילה הופכת מפגש חגיגי. עולם שלם של ניגונים ויצירה יהודית מסוגלת למלא הרבה מתרבות הפנאי. קורס אחד בדמיון מודרך של עמית קדם וחבריו יכול לחבר את הלב לכל הקדוש והיקר לנו, כולל לבית המקדש עצמו. כניסה אחת לשיעור לרב הנכון - ואתה יוצא משיעור של שלוש שעות וכולך מרחף באוויר ללא צורך ברדבול. כל השאלה היא שאלה של רצון. הגיע הזמן לא רק להתפלל, הגיע הזמן לחבק את הסידור. הגיע הזמן לא רק להיפגש סביב האולימפיאדה והמונדיאל אלא גם להיפגש סביב ריבון העולם כולו, בכמיהה, בשירה בציבור ובלי להתבייש. הגיע הזמן לדבר על זה ביחד בלי בושה. הגיע הזמן לא רק ליראה אלא גם לאהבה. והחופש הגדול? אולי פעם ראשונה נגלה מה שגילה המשורר רבי יהודה הלוי: עבד השם הוא לבדו חופשי.
יום עיון העבודת ה׳, ״בכל לבבך״, יום ראשון באולם וואהל גבעת שמואל מול אוניברסיטת בר אילן