ישנה מצווה מן התורה להוכיח את החוטא ככתוב (ויקרא יט, יז): "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ".מצווה זו היא אחת המצוות הקשות ביותר לקיימן, משום שצריך גם לקיים את סוף הפסוק: "וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא". צריך לדעת כיצד להוכיח באופן שהתוכחה תתקבל. כבר הגמרא (ערכין דף טז, ב) מספרת: "אמר רבי טרפון: תמה אני אם יש בדור הזה שמקבל תוכחה". שכן בדרך כלל כשהמוכיח מעיר הערה קטנה: "טול קיסם מבין עיניך" עונה לו הלה: "טול קורה מבין עיניך".ממילא לא נוצר כלל תיקון, אלא רק תחושת כעס ושנאה. ממשיכה הגמרא ואומרת: "אמר רבי אלעזר בן עזריה: תמה אני אם יש בדור הזה שיודע להוכיח". לא רק שאין אנשים שמסוגלים לקבל תוכחה, אלא אין אנשים שיודעים איך להוכיח.אז מה אפשר לעשות? כיצד ניתן לקיים את המצווה? ננסה להציע י"ב שלבים שיעזרו לנו להעיר באופן שדרכו יש סיכוי שהביקורת תתקבלאצל השומע:
1.בדיקה עצמית
לפני שאני ניגש להוכיח עלי להתבונן בעצמי האם אנימתוקן באותה נקודה שאני בא להוכיח. פעמים רבות אדם רואה בחברו דווקא נגעים שהוא בעצמו נגוע בהם.
2. שלא בשעת כעס
חשוב מאוד שלא להעיר בשעה שאני כועס. שכן בשעת כעס האדם אינו שולט כ"כ בתוכן הביקורת שמעביר, הביקורת גם אינה מתקבלת כראוי כאשר באה מתוך כעס.ואף קשה לכוון לתכלית חיובית באותה שעה.
3. לצורך תיקון
לפני שאני מעיר ומוכיח אני צריך להיות בטוח, שמטרתי לתקן, ואינני מעיר מסיבות אחרות כגון מתוך אינטרס אישי או כדי להקניט או להתנשא.
4. לדון לכף זכות
לפני שאני מעירעלי לנסות להבין את סיבת הכשל של האחר,מדוע טעה.באופן זה התוכחה תצא ממקום יותר נקי וסובלני, ותוכל ביתר קלות לחולל שינוי.
5. זמן מקום ופורום
חשוב למצוא את המקום, הזמן והמרחב החברתי הראוי. הערה שמתקבלת במקום לא נכון, בזמן לא נכון, או בפני אנשים אחרים לא תתקבל. בד"כ היא תפגע ותזיק יותר מאשר תועיל.
6. לעורר רצון
חשוב שיהיה רצון למקבל ההערה לשמוע את ההערה. לשם כך, מומלץ לעורר אצלו את הרצון לקבלה. ישנם מספר דרכים כיצד לעשות זאת. ובכל אופן, אם מזהים שאין רצון לקבל שום הערה עדיף שלא לומר אותה.
7. התחלה בשבח
חשוב מאוד להתחיל בנקודת שבח אמתית.כאשר המבוקר חש שהמוכיח פונה אליו מתוך הערכה אמתית, יש סיכוי רב יותר שהדברים יתקבלו.
8. הכללה
חשוב שנשתף גם את עצמנו בביקורת.באופן זה המבוקר לא ירגיש נאשם בלעדי, ויש יותר סיכוי שהביקורת תתקבל.
9. מזעור
חשוב למזער את הביקורת. ביקורתרבה סופה להידחות לחלוטין.
10. הצגת בקורת ממקום סובייקטיבי
הצגה מוחלטת ושיפוטית עלולה לגרום לדחיית הביקורת.פנייהמתוך הצגה סובייקטיבית של המבקר יכולה להקל על קבלתה.
11. הצעה כנקודה למחשבה
הצעה למחשבה על הדברים יכולה לעזור גם כן. באופן זה הביקורת אינה מוגשת כמשהוהחלטי וישיר, ויש בכך מתן מוטיבציה לקבלה ולעבוד על כך מתוך מחשבה עצמית.
12. לסיים בטוב
כפי שיש להתחיל הדברים בשבח המבוקר, כך ראוי גם לסיים במילות חיזוק, הערכה, ואופטימיות. באופן זה המבוקר יחוש שהביקורת באה ממקום אכפתי ואוהב.
נסיים בתפילתו של ר' אלימלך מליז'נסק: "תן בלבנו שנראה כל אחד מעלת חברנו ולא חסרונם. ואל יעלה בלבנו שום שנאה מאחד על חברו חלילה".