שבועיים לאחר שאישה המצויה בסכסוך גירושין הגישה עתירה לבג"ץ בעקבות קנס שהוטל עליה בידי בית הדין הרבני עד אשר תסכים לקיים ברית מילה לבנה, הגיש היום (ה') היועץ המשפטי לשיפוט הרבני, עו"ד הרב שמעון יעקבי, את תגובתו המסתמכת על עתירה שהוגשה לבג"ץ ונדחתה בשנת 1998 ולפיה "ברית המילה הוא אירוע חשוב ומשמעותי המסמל השתייכות לאומית לעם היהודי, וזאת ללא קשר הכרחי לשמירת מצוות או לאמונה דתית"
הבעל, אשר לו ולזוגתו יש ילד בן עשרה חודשים, הגיש תביעת גירושין בבית הדין הרבני, כאשר במהלך הדיון ביקש לחייב את אשתו לאפשר עריכת ברית מילה לבנם. בית הדין נעתר לבקשה וציווה לאפשר לאב את עריכת הברית, ואמר לדינה שאם לא תסכים לכך היא תיקנס. דינה לא הסכימה לכך, בית הדין קנס אותה והיא מצידה עתרה לבג"ץ.
היום (ה') הגיש היועץ המשפטי לשיפוט הרבני, עו"ד הרב שמעון יעקבי, את תגובתו לעתירה, באומרו כי "סמכותו של בית הדין הרבני היא לדון במחלוקת שבין הורים כמו כל עניין הכרוך בגירושין".
בתגובתו מתייחס הרב יעקבי לעתירה שהגישה לבג"ץ בשנת 1998 עמותה שביקשה לאסור כליל עריכת ברית מילה לקטינים. בית המשפט העליון דחה אז את העתירה בהסתמכו על עמדת המדינה שסברה כי יש לראות "בברית המילה אירוע חשוב ומשמעותי המסמל השתייכות לאומית לעם היהודי, וזאת ללא קשר הכרחי לשמירת מצוות או לאמונה דתית". עוד קבעה המדינה כי "נקודת המבט הינה כי טובת הנימול מחייבת את הכנסתו בברית המילה, הן על פי מבחני הדתי הן על פי התפיסה החברתית והמוסכמות החברתיות בדבר מהותה של המילה. לטענת הרב יעקבי נימוקי בית הדין הרבני בפסיקתם הם אותם נימוקים שהביאה אז המדינה ומכוחם דחה בית המשפט את העתירה.
המדינה טענה כי על פי היהדות קיימים מספר טעמים למצוות המילה, ביניהם טעמים דתיים והן בריאותיים. המדינה דחתה את טענת העותרת, שרובן ככולן מבוססות על הנחת מוצא, על פיה המילה הינה בגדר "טיפול רפואי". המדינה התייחסה להגדרה על פי 'פקודת הרופאים' והוכיחה כי טקס המילה אינו נופל בהגדרה זו. לראייה נוספת גרסה המדינה כי "לאורך כל ההיסטוריה בוצע הטקס ע"י מוהל שאינו בהכרח רופא". "טקס המילה אינו נתפס כאקט רפואי, או כפעולה שנהוג שתבוצע על ידי רופא במסגרת רפואית". כלומר - גם על פי התפיסה החברתית, לא מדובר בפעולה רפואית אלא כנוהג דתי.
"המדינה הוסיפה והדגישה בתשובה לעתירה בבג"ץ בשנת 1998 כי עריכת ברית מילה משקפת את טובת הקטין על פי המבחן הדתי ועל פי התפיסה החברתית והמוסכמות החברתיות בדבר מהותה של המילה", מציין הרב יעקבי ומחזק החלטה זו כי טובת הנימול מחייבת הכנסתו בברית המילה.
בעתירת האישה היא מבקשת מבית המשפט להחליט כי אין לכרוך בתביעת גירושין בבית הדין הרבני מחלוקת בין הורים בדבר עריכת ברית מילה בניגוד לזכות ל"חופש מדת". בתגובה משיב הרב יעקבי כי בית הדין הרבני לא התיימר ואינו מתיימר ליטול לעצמו סמכות חוקית להורות על עריכת ברית מילה כאשר שני ההורים אינם מעוניינים בכך. בתי הדין הכריעו במחלוקת בין הורים בסוגיה הנתונה לאפוטרופסותם - כמו כל עניין אחר שנכרך בפועל בגירושין. "האפשרות לכרוך עניין שבסכסוך בין בני זוג בתביעת הגירושין אינה נובעת מן הצורך לבצע את פסק הדין באותו סכסוך בד בבד עם הגירושין אלא מן הצורך להסדיר באופן יעיל כל סוגיה המצויה במחלוקת בין בני זוג שעומדים לפני גירושין". ואף מדגיש כי "אין חייבים להכריע בכל המחלוקות קודם סידור הגט".
באשר לטענת העותרת כי בית הדין התעלם מעקרון טובת הילד וזכויותיו בה בשעה שמדובר בפעולה כירורגית בלתי הפיכה בקטין, אמר עו"ד הרב יעקבי כי בית הדין הציע שברית המילה תיעשה בידי רופא מומחה מהמרכז הרפואי לניאדו אך העותרת דחתה זאת. הרב יעקבי הדגיש כי כל משפחה יהודית-ישראלית עורכת ברית מילה לבניה:
"הקטין נולד למשפחה יהודית-ישראלית נורמטיבית. בסביבתם הטבעית מוקפים בני הזוג וילדיהם ביהודים העורכים ברית מילה לבניהם. בעוד שנה-שנתיים ילך הקטין לפעוטון ושם יהיה מוקף בילדים שנימולו, ואין זה סוד כי פעוטות ניחנו בכושר הבחנה בכל עניין חריג, ודי לחכימא. לא טוב עושה העותרת המבקשת להטמיע בפעוט רך הרגשה של חריגות מיותרת שעלולה להביא לרגשי נחיתות ולפגיעה נפשית חמורה. לא את טובת הילד מבקשת העותרת! זכותו של הילד היא לא להיות חריג מחבריו שנימולו! טובת הילד וזכותו להיות נימול ככל ילד יהודי בישראל אינם יכולים להיות קרבן-עולה - בניגוד לדרישת אביו - על מזבח זכות העותרת ל"חופש מדת".
הוא מסכם: "עמדתי היא כי דין העתירה להידחות ודין צו הביניים המעכב את ביצוע החלטות בתי הדין להתבטל. לאור רגישות הסוגיה ובפרט על רקע הצורך לערוך ברית מילה לתינוק מוקדם ככל האפשר כל עוד אין מניעה רפואית לכך, והכל מנקודת מבט של טובת הילד וזכויותיו - מן הראוי כי בית המשפט יכריע בדחיפות בעתירה".