'מי תלה את הכתבה?', תמהו בצדק מספר תלמידים. כתבה על שחקן כדורסל מארצות הברית שעלה לשחק עם 38.5 מעלות חום לא אמורה להיות תלויה על לוח המודעות של הישיבה. ידו של אחד התלמידים כבר הושטה לתלוש את הכתבה, כשלפתע שם לב לשורה שהוסיף תולה המודעה האלמוני בכתב ידו.
בכתב יד קטן וצפוף, האופייני רק לראש הישיבה, הרב אהרן ליכטנשטיין, נכתבה ההערה: 'אם מייקל ג'ורדן יכול לעלות למגרש עם חום גבוה, גם אנחנו יכולים לעלות לבית המדרש עם כאב ראש'.
בשורות הבאות ננסה לאחוז בשולי גלימתו של מו"ר וללמוד מעט דרך ארץ גם מליגת הכדורסל הטובה בעולם.
* * *
החודשים הראשונים של דיויד בלאט כמאמן קבוצת 'קליבלנד קאבלירס' היו רעים וקשים. הקבוצה נכנסה לרצף הפסדים מביך. 'חסרה לבלאט מנהיגות, הסבלנות מתחילה להיעלם' טענו כלפיו בתקשורת האמריקאית, 'לא ברור אם השחקנים מכבדים אותו, הם נראים מבולבלים, שפת הגוף שלהם נוראית'.
בארץ הדיבורים היו חריפים יותר. 'האשליה של דיויד בלאט בקליבלנד מתחילה להיעלם', קבע פרשן בכיר. 'לברון לא קנה את זה מההתחלה... לקפיצה של דיוויד בלאט מקבוצה בארץ לקבוצה בכירה בN.B.A אין שום הגיון...'
הגדיל לעשות פרשן בגלי צה"ל כשטען שהעימות בין בלאט לבין שחקנו הבכיר לברון ג'ימס, כבר הוכרע. 'בארצות הברית כבר ברור לכולם שלברון ג'ימס יגרום לכך שיזרקו את בלאט החוצה. אי אפשר להתעמת עם השחקן הטוב בעולם. לצערי זה לא עניין של שבועות או ימים, זה עניין של מספר שעות'.
* * *
ההמשך ידוע. חמישה חודשים מאוחר יותר הניף דיוויד בלאט את גביע אליפות המזרח של הליגה הטובה בעולם, וזאת אחרי שהביס 4:0 את המתמודדת הקשוחה ששיחקה מולו. למרות הביקורת הקטלניות, למרות משחקי הכבוד של לברון ג'יימס, למרות טעויות של חוסר ניסיון שכמעט גרמו להפסד משחק מכריע, למרות הכל הוא ניצח.
מה סודו של האיש שלא נשבר ברגעים קשים ומביכים? חלק מהתשובה לכך חשף בלאט עצמו באירוע סגור שערך המרכז הקהילתי היהודי באקרון. באירוע סיפר בלאט שהאדם שהשפיע הכי הרבה על דרכו המקצועית, הוא פיל מוריס, המאמן של דיוויד בתקופת התיכון.
* * *
"היה לי שיער ארוך עד הכתפיים והוא אמר לי להסתפר. המסר היה שאין לו בעיה עם השיער הארוך שלי, אבל אם אני רוצה להיות חלק ממשהו ואם זה חשוב לי, אז עליי לקבל את החוקים והערכים של הקבוצה. זה היה רגע משמעותי עבורי כי היה לי כישרון אבל לא היה לי כיוון ומשמעת. מוריס עזר לי להבין מה חשוב בגישה לספורט ולחיים. "
בלאט אסיר תודה לאיש שדרש ממנו משמעת ומחוייבות. עשרות שנים אחרי, זכר בלאט את האיש שלא פחד להבהיר לנער המתבגר שיש כללים ומחויבויות. האיש שהשפיע הכי הרבה על דרכו המקצועית הוא האיש שהבהיר לו שיש חוקים ומשמעת.
* * *
צר לי, אבל כמו שמערכת החינוך הדתי נראית היום חוששני שאם דיוויד בלאט היה לומד כיום אצלנו הוא לא היה מגיע רחוק. בטח לא עד ה'קליבלנד קאבלריס'. המערכת שלנו דואגת ללטף, לחבק ולהכיל את הנערים והנערות (חשוב מאוד!), אבל שוכחת את התפקיד הנוסף שלה, והוא להציב גבולות. אנחנו מפחדים לדרוש מהילדים דרישות. אנחנו שוכחים חלק חשוב מהתפקיד שלנו.
למה בלא מעט בתי ספר חילונים אוכפים קוד לבוש ואצלנו לא? למה אי אפשר להגיד לנער או לנערה את מה שאמר פיל מוריס לדיוויד הצעיר. 'אין לנו בעיה עם הלבוש שלך, אבל אם אתה רוצה להיות חלק מבית הספר אתה חייב להתלבש בצורה מסויימת.'
אנחנו חייבים להבחין בין החובה המלאה והמוחלטת שלנו לאהוב ולדאוג לתלמידים שלנו, לבין העובדה הפשוטה שהם מצידם ממש לא חייבים לאהוב אותנו. אנחנו עסוקים יותר מדי בזה שהתלמידים יאהבו אותנו ולא יתלוננו, ופחות מדי בלהציב להם גבולות, חוקים וערכים.
הבשורה העצובה היא שזה עובד הפוך. אם כדי להימנע מכך שהתלמידים יכעסו עלינו לא נדרוש מהם שום דבר, הם באמת יכעסו עלינו. לא עכשיו, אלא בעוד עשר שנים. רק אם נמשיך לאהוב ולדרוש מהתלמידים שלנו בלי לחשוש ממה הם יגידו, הם בסופו של יום יעריכו ויאהבו אותנו.
המאמר יתפרסם בעלון השבת 'שבת ושבתו'