תיקון ליל שבועות הוא מנהגם של "החסידים הראשונים" שהיו נעורים כל הלילה ועוסקים בתורה, "וכבר נהגו רוב הלומדים לעשות כן", כלשון המשנה ברורה. המקובלים מתארים את כנסת ישראל ככלה, העומדת להינשא למלך ביום מתן התורה, ובליל זה, מתכנסים חברים ומתקנים לה קישוטים ותכשיטים, על ידי לימוד התורה, כדי שתגיע ליום חתונתה מקושטת כראוי. ואכן, בבתי כנסיות ובתי מדרשות ברחבי העולם, מתכנסים רבבות בני ישראל, דבקים בבוראם ועוסקים בתורה ומתכוננים לקבלת התורה. אין ספק שמדובר בתופעה מיוחדת ומדהימה, אומה אשר בניה מתאספים ולומדים את תורתה העתיקה, ותורה זו ממשיכה לחיות ולפרוח בלבבות ובחיים. לא פלא שגם אלו שאינם שומרי תורה ומצוות מסתכלים על מנהג זה בהערכה ואף רוצים להשתייך וליטול בו חלק.
בשנים האחרונות הפך "תיקון ליל שבועות" ללהיט סוחף במרחב הישראלי, אך במסגרת החיפושים אחר הזהות הישראלית החדשה קמו להם גם תיקוני ליל שבועות אלטרנטיביים, המנסים להפוך את המנהג העתיק לאירוע תרבותי אינטלקטואלי, אשר אין לו קשר לקבלת תורה אלוקית מן השמים, או להתחייבות לתורה ולמצוותיה. אמנים עיתונאים, אנשי מדע ורוח יושבים בפאנלים שונים, דנים בסוגיות אקטואליות ומרצים את משנתם.
בחג השבועות הקרוב נהיה עדים לאירוע תמוה, במסגרת תיקון ליל שבועות של ארגון "צהר" במועדון "צוותא" בתל אביב יתקיים פאנל בהשתתפות רבנים רפורמים וקונסרבטיבים, וזאת בעקבות לחץ ציבורי. הארגון מכחיש כל קשר לפאנל זה, אבל אנשי צוותא והרבנים הרפורמים טוענים שמדובר בפשרה שהושגה עם הארגון. איך נקלע "צהר" לסיטואציה זו, אשר אינו מעוניין בה? עיון בתכנית האירוע מגלה את התשובה.
בפרסומי האירוע נכתב כי: "החיבור בין רבני צהר וצוותא נולד מתוך סקרנות ורצון לגעת בעולמות ובטקסטים השונים המרכיבים את פסיפס הזהות הישראלית-יהודית ומתוך רצון להפגיש ולפגוש את היופי שבכל הרבדים". על פי הפרסום, מטרת האירוע אינו לימוד תורה ברוב עם כבמסורת ישראל, או הקשבה לדבר ה' המתגלה בתורה, אלא "לאפשר שיח מעמיק על תרבות ועל זהות ישראלית- יהודית". הדוברים באירוע אינם בהכרח אנשי תורה או אמונה, המוסרים את התורה כפי שקיבלו מרבותיהם, "בערב ייקחו חלק אנשי רוח, רבנים, אנשי- אקדמיה, תרבות ואומנות".
אם כן, התלונות על הדרת הרבנים הרפורמים והקונסרבטיבים מוצדקות, הרי הם חשים כי גם הם חלק מ"פסיפס הזהות הישראלית", ואם המטרה "לפגוש את היופי שבכל הרבדים" יש להזמין ולפגוש גם אותם. במה עדיפה משנתה הרוחנית של הד"ר רות קלדרון על פני משנתו של הרב הרפורמי גלעד קריב? ואם "בכנס של רופאים לא מוזמנים רופאים הומאופטים", כפי שהסבירו לנו, מדוע מראש מוזמנים לנאום אנשים שאינם רופאים כלל, ואף קוראים תיגר על הממסד הרפואי? טעותם של אנשי "צהר" אינה בהסכם הפשרה, אלא בכך שמלכתחילה הזמינו ונתנו במה לאנשים שאינם מזדהים עם תורתם של חכמי ישראל לפי מסורת ישראל, ובכך מעניק "צהר" לגיטימציה לחילוניות, כזרם נוסף ביהדות ובפירוש התורה.
נקרא מכאן לאנשי "צהר" האהובים, ולכל חכמי ישראל, אנא מכם, המשיכו ללמד תורה ולקרב את לבבות ישראל לאביהם שבשמים, אך עשו זאת באופן המקובל בישראל מדורי דורות. הציבור הישראלי אינו צמא לפאנלים של מלומדים ואנשי תרבות, בציבור הכללי יש פתיחות גדולה, ורצון עז, לשמוע את דבר ה', את קולה של התורה הנלמדת בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, ואל לנו למנוע טוב מבעליו. לא הד"ר רות קלדרון תכונן את זהותנו ואת בית חיינו, כי אם רות גרת הצדק, אימה של מלכות, הדבקה באמונה ובזהות הישראלית כפי המסורת הישראלית, ומכריזה כי: "עַמֵּךְ עַמִּי, וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי".
בליל זה נשב ברוב עם בצוותא, ונלמד את תורתנו הגדולה, הנצחית והרעננה, נייחל להדבק בה' נותן התורה, ויהיו הדברים שמחים כנתינתן מסיני.
הכותב מלמד בישיבת "איילת השחר" באילת