אירופה תרצ"ג: האות ניתן והמסך החל לרדת על עולם היהדות המפואר בן אלף השנים באירופה. בחורף עלתה לשלטון המפלגה הנאצית ימ"ש. חצי שנה מאוחר יותר, בכ"ד אלול, ליווה עולם התורה למנוחת עולמים את ראש הדור, ר' ישראל מאיר הכהן מראדין, ה'חפץ חיים'. אלו היו שתי סנוניות שבישרו את בוא החורף הנורא על יהדות אירופה. בתום שתים עשרה שנים לא יישאר שם כלום.
אף אחד לא התרגש באותה השנה בפריז הגדולה, כשבעיצומו של חג מתן תורה, הכניסו זוג מהגרים, מזרח אירופאים, את בנם בבריתו של אברהם אבינו. 'זה הקטן גדול יהיה', התברכו הוריו של אהרן הקטן, יחיאל ובלומה ליכטנשטיין, 'תזכו לגדלו לתורה, לחופה ולמעשים טובים'. העולם התהפך אחר כך על פריז ועל אירופה, הברכה דווקא התקיימה במלואה.
* * *
- למה היה רבי עקיבא דומה?
לעני שנטל קופתו ויצא לשדה,
מצא שעורים - קצר ונתן בה,
מצא חיטין - קצר ונתן בה,
וכן פולים וכן עדשים...
וכשבא לביתו - בירר כל מין ומין לעצמו.
כך רבי עקיבא...
כשנעשה חכם גדול -
עשה כל התורה מטבעות מטבעות.
סידר מדרש סיפרי וסיפרא לבדן
ושנאן לעצמו ולתלמידיו..."
* * *
בית המדרש של ישיבת 'הר עציון', היה נראה בתחילה כמו כל בית מדרש אחר. ספסלים וסטנדרים. כשהגיע מו"ר הרב ליכטנשטיין בפעם הראשונה לבית המדרש, התקשה למצוא את מקומו. סטנדר לא הספיק לרב, הוא היה חייב לצידו את כל הש"ס. לאחר התלבטות קלה, קבע הרב את מקומו באמצע בית המדרש, ליד בימת הקריאה. שם, על הבימה, מצא הרב מקום לש"ס.
ארבעים שנה מאוחר יותר נאלץ הרב מסיבות בריאותיות להעביר את חדר מגוריו מהקומה השניה לקומה הראשונה. תנאי אחד התנה עם רעייתו, 'אני צריך שיהיה לידי ש"ס'. אמר, הוציא סרט מדידה ומדד. כשגמר למדוד נחה דעתו, 'יש כאן מקום בשביל הש"ס', הודיע, 'אפשר לעבור'.
הצורך של מו"ר בש"ס צמוד, קשור בצורה מהותית לאופי הלימוד הייחודי של הרב. הרב לא למד רק את הסוגיא. הרב למד את כל הנושא שעלה בסוגיא, לאורך, לרוחב ולעומק. בשיעורים של הרב הוא נשא אותנו על כנפי נשרים והראה לנו במבט רחב ומקיף את הנושאים השונים.
הש"ס היה הכנפיים שבעזרתם המריא הרב וסקר במעוף הציפור את מרחבי התלמוד. כשלמדנו אצל הרב נושא הוא לא עצר מעולם בסוגיא עצמה. אחרי שליבן הרב את הסוגיא, היה מרים הרב מבט ובודק היכן מופיע נושא זה במקומות אחרים.
כשלימד הרב הלכות בישול בשבת הוא הקדים ובחן לעומק שבעה מקומות שבהם ההלכה מתייחסת לבישול. כשלמדנו עם הרב דחיית חלוּת בקידושין הוא סקר בפנינו חמישה מקומות נוספים שבהם יש דחיית חלוּת של מעשים הלכתיים. הרב לא נעצר מעולם בגבולות הסוגיא.
זאת הסיבה לכך שספרי הרב על מסכתות הש"ס נמכרו בעשרות אלפי עותקים. יכולתו הייחודית והמופלאה של הרב להציג תמונה מסודרת ומובנת של הסוגיא הייתה פריצת דרך בעולם הלימוד הישיבתי. ספריו הגיעו לבתי מדרש רבים ומגוונים. ספרי הרב נמצאים בכל בתי המדרש של הישיבות הציוניות והם נוכחים (גם אם מתחת לשולחן) בעולם הישיבות החרדיות.
אנחנו רגילים לחוש תחושת נחיתות כלפי עולם הישיבות החרדיות. אנו רגילים לחשוב שגדולי דור יוצאים רק מהעולם החרדי. ספריו של הרב הוכיחו שאין לנו במה להתבייש. כרבי עקיבא בדורו כך גם רבינו הגדול. אוצר בלום.
מאז הקדמת הרמב"ם לסדר טהרות איני מכיר אף ספר שסקר בצורה יסודית ומסודרת את העולם הלמדני של סדר טהרות, עד שהופיע ספרו של הרב ליכטנשטיין. הסדר והשיטתיות של הרב אפשרו לו לעשות מה שלא עשו רבנים גדולים ועצומים לפניו. בזכות מבט העל של הרב, הוא הצליח לייצר עולם מסודר ומובנה של מושגים יש מאין.
* * *
'כי לב האיש ההוא בתלמוד מבעית למי שיסתכל בדבריו ועומק שכלו בעיון, עד אשר כמעט ויאמר בו, 'וכמוהו לא היה לפניו מלך', במנהגו ודרכו" (דברי הרמב"ם על מורו הגדול הר"י מיגאש, ההקדמה לפירוש המשנה)
המאמר יפורסם בעלון שבת בשבתו