גשם בעיתון
ביום שישי, מוקדם בבוקר, השליך מחלק העלונים את ערימת עלי הכרומו בפתח בית הכנסת, ונס על אופנועו. הטפטוף הקל באותן שעות מוקדמות לא יכול היה לרמוז על הזלעפות שעתידות, בעוד שעות מספר, להמטיר מטר על ערימות עלונים בכל רחבי הארץ, ולהפוך אותן לתרכובות נייר מצ'וקמקות. וכך, בלא מעט בתי כנסת נאלצו המתפללים - שקיוו, אולי, להתכרבל מתחת לשמיכה עם אייטם טוב של "ברנז'ה" - להסתפק בעיסה של כרומו, תערובת של "מצב הרוח" עם "בראש יהודי", הכלאה של "גילוי דעת" עם "מעייני הישועה". לאותם מתפללים חסרי מזל, וגם לאלה שלא, מוקדשת הסקירה הבאה.
מאז ולתמיד
לוח השנה הוא ידידו הטוב ביותר של העורך. כבר כשפרשת לך לך מתקרבת, יודעים העורכים: עוד מעט חיי שרה, אפשר לצאת לנופש. לקראת שבת חברון מוצפים עורכי העלונים בשלל הצעות לכתבות ופרויקטים מגורמים הקשורים לעיר האבות, שגם השנה לא אכזבו: כמעט בכל עלון ניתן היה למצוא משהו של דובר מתיישבי חברון, נועם ארנון: מאמר, כתבה, ראיון; גם ישיבת "שבי חברון" לא הכזיבה, ודאגה לייח"צן את חגיגות ל"ב שנים להיווסדה: ב"בראש יהודי" ראיין העורך, עמית שולמן, את ראש הישיבה, הרב חננאל אתרוג, ובעלונים נוספים הופיעה כתבה על פרויקט היסטורי-אדריכלי שהישיבה שותפה בו. עצה טובה מסחבק לכל היח"צנים למיניהם: הצורך לקדם פרויקטים מוכר ואף לגיטימי, אבל כשזה מגיע למצב שבו אנחנו קוראים את אותם טקסטים בחמישה עלונים שונים, אתם לא מפחדים שנפתח תגובת-נגד?
אדוני השופט
כאנטי-תזה לעיסוק הקצת-חוזר-על-עצמו בחברון, היו עלונים שהרימו את הכפפה והתעסקו גם בסוגיות שמרעישות את המדינה: לא שביתת המתמחים או עובדי הקבלן (לא צריך להגזים), אלא הוויכוח הציבורי על שינוי פניו של בית המשפט העליון. "מעייני הישועה" הקדישו כתבה שלמה לנושא - העורך נריה רוזנברג פנה לח"כ יריב לוין ולשופט בדימוס יעקב טירקל ודן איתם בנושא. ב"עולם קטן" ראיין ארנון סגל את הרב ד"ר חיים שיין ממכללת שערי משפט, ששערוריית העליון היא הזדמנות טובה לערוך היכרות בינו לבין קוראי העלונים. אין זה מקרה שדווקא שני העלונים האלה הם שעסקו בהרחבה בנושא הזה: גם "עולם קטן" וגם "מעייני הישועה" מתיימרים להיות שבועון, תחליף רציני לעיתוני סוף השבוע, ולא סתם דפים לעלעל בהם בין מפטיר למוסף. שתי הכתבות הנ"ל מעידות על כך שלמרות שהדרך עוד רחוקה, העלונים הולכים בכיוון הנכון.
ימי הצוהר
דבר אחד טוב יצא מהמאבק בין רבני צהר לבין שר הדתות: האות ניתן לתהליך השיווק המחודש של צהר, שבא לידי ביטוי בלוגו החדש והצבעוני שלהם, והחל מהשבת, גם לעלון החדש שלהם. את העלון הוותיק והמכוער-יחסית, "השבת", שעוצב בפורמט קטן, סטייל "שבתון", החליף עלון צבעוני ונאה בשם "צהר לשבת". איתמר מור, העורך, הותיר על כנן את רוב הפינות, אבל העיצוב המחודש אומר מבחינתנו רק דבר אחד: נגמרה השכונה. אם קודם, כשהעלון היה נראה כמו פמפלט קשיש של ארגון קיקיוני, אפשר היה לסלוח לכל מיני 'מעידות' - פינת ביקורות ספרים שהייתה למעשה העתקה של כריכת הספר; מאמרים מסובכים ולא ברורים, שכמות הציטוטים בהם גדולה מכמות הטקסט המקורי, ועוד פאדיחות שלא נספר מפאת כבודכם - החגיגה הסתיימה. עם תעודות הנישואין ביד משר הדתות, ועם עלון חדש וצבעוני, ארגון הרבנים יוצא לדרך חדשה, ואנחנו, מצדנו, נעקוב מעתה בשבע עיניים.
עולם קטן והתעויוט
"ארבעה בארבעים יום", זעקה הכותרת של "עולם קטן", ומתחתיה: "בתוך ארבעים יום הציונות הדתית נפרדה מארבעה דמויות מרכזיות". איפה המגיה, איפה.
אחרי מות
פטירתו של הרב נתן צבי פינקל זצ"ל, ראש ישיבת מיר, כמעט שלא הותירה רושם על עלוני השבת - "מעייני הישועה", הקורץ גם לציבור החרדי, דאגו לדווח בשבת שעברה על פטירתו של ראש הישיבה הקשיש, אך מעבר לכך - נאדה. ב"מצב הרוח" הופיעה השבת התייחסות מהורהרת להתעלמות הזו: עמיעד טאוב פרסם דברי מחאה על ההתעלמות מאת קורא חרדי של "מצב הרוח". טאוב הסכים איתו בשתי מילים ("בהחלט נכון"), אך משם פנה לתקוף את החרדים, שגם הם, מצדם, לא מזכירים את פטירתם של גדולי התורה הציוניים. טאוב ממשיך וממשיך, ואתם כבר יכולים לשער שסיפורים על הרב פינקל וגדלותו בתורה לא הופיעו שם (לעומת הישגיה השבועיים של סיעת "הבית היהודי", שנסקרו בהרחבה). ב"עולם קטן", לעומת זאת, הופיעה כתבה לזכרו של הרב פינקל מאת תלמידו, יצחק מאיר, שהביא סיפורים מכלי ראשון על הרב המנוח. המדור מצדיע ל"עולם קטן", שהוכיח שלפעמים אפשר לשים בצד את ההתנצחויות המגזריות המיותרות, ופשוט לחלוק כבוד לדמות חשובה.
לא (ב)לבבי
מפרסמים יקרים, עוד לא אבדה תקוותכם. לאחר שמוצו האפשרויות הכלכליות, יש ארגונים שמוכיחים שעדיין ניתן לפרסם - ובגדול. עמותת "בלבבי", המנפיקה כרטיס תרומת איברים חדש (להבדיל מכרטיס "אדי"), הוציאה עלון שלם המסביר על הכרטיס, ודחפה את עצמה ללא מעט עלונים - ואני לא מדבר על פרסומות. כעת, העמותה מצאה אפיק פרסום חדש ומקורי: השו"ת הסלולרי. לפני שבוע נשאל הרב שמואל אליהו ב"עולם קטן": "מי שמקפיד על הלכה, האם רשאי לחתום על כרטיס 'בלבבי?'". השבת, באותו עלון, נשאל הרב אבינר (סחתיין על הגיוון): "האם עליי לשאול את הוריי לפני שאני חותם על כרטיס 'בלבבי'?". המדור מקווה שהיח"צנים המוכשרים של "בלבבי" יצליחו לחדור גם לשאר המדורים של עלוני השבת - מדור הרכילות ב"מצב הרוח", למשל, שם יצורף עדכון שבועי של רשימת הסרוגים שחתמו על הכרטיס.
סיגד ושיח
לא לחינם המדור הזה מתפרסם בימי ראשון, עוד לפני שעלוני השבת הקרובה נסגרים. ביום חמישי הקרוב יחול חג הסיגד, חגם של יהודי אתיופיה. עד כה, רק הרב אבינר, בטורו ב"באהבה ובאמונה", התייחס לנושא, ויש להניח שגם בשבת הבאה הוא יזכה להתעלמות כוללת בעלוני השבת - עובדה לא מפתיעה כשמדובר ביהודי אתיופיה. עורכים יקרים, כדי שלא תוכלו לומר "לא ידענו, לא זכרנו" - הנה לכם תזכורת, הנה לכם הודעה: חג הסיגד קרב ובא.
מי יהיה המעלעל הבא?
לאחר קרוב לשנתיים של כתיבת המעלעל, בשבועות הקרובים אני מתכוון לעזוב את כתיבת הטור, ולהמשיך לפרויקטים אחרים. מערכת אתר 'כיפה' מחפשת אחר כותב או כותבת מוכשרים, שימשיכו את שושלת המעלעלים הארוכה, וישאו בגאון את לפיד כלב-השמירה של עלוני השבת. למעוניינים בכך, טלו לידכם את העלונים של השבת הקרובה (תולדות), כתבו טור בן 600 מילה, ושלחו אותו ל- mealel@kipa.co.il. הכותב הנבחר יחליף את עבדכם הלא-נאמן בקרוב מאוד. מחכים לטורים שלכם.
לתגובות ולהדלפות: mealel@kipa.co.il