מנת ילדים

"כל ערב כשאני מגיעה הביתה אני מכינה לילדים אוכל של ילדים", מספרת לי המטופלת. "כך יוצא שבבית יש בעיקר אוכל של ילדים וזה מה שאני אוכלת".
"אוכל של ילדים??" אני שואלת. "שמעתי שיש אוכל של כלבים, או של תוכים. אבל של ילדים!?"

מסתבר שבבתים רבים ילדים נחשבים למוטציה אנושית היכולה לעכל רק ג'אנק פוד. נשגב מבינתי, מדוע כשאתם אוכלים בשר משובח במנגל, אתם נותנים ליקרים לכם נקניקיות. מדוע אתם יוצאים למסעדות טובות אך עם הילדים אתם יושבים במזללות. ולמה מסיבת יום הולדת נחגגת בנוסח שער האשפות...
נכון שזה מה שהילדים רוצים. כיוון שכך הרגלתם אותם. האם הייתם מאכילים אותם גם בספרי ג'אנק, או בסרטי ג'אנק? ברור שלא! גם אם הם היו דורשים ומאיימים שאם לא תתנו להם, הם לא יקראו ספרים.

הכל מתחיל מהראש
הראש בעניין זה, הוא ראש המשפחה או במילים ברורות יותר - ההורים. דוגמא אישית זה שם המשחק. תהיו נחמדים, גם הילדים שלכם יהיו נחמדים. תאכלו בריא, גם הילדים יאכלו בריא. שמרו על זכות השתיקה. לא צריך להגיד מה מותר, או מה אסור לאכול. פשוט אכלו בריא ותופתעו לגלות איך הילדים מעתיקים מכם.

מנהרת הזמן
חזרו אחורה לשנות ילדותכם. נסו להיזכר כמה ממתקים אכלתם. תנו לילדים שלכם בדיוק את אותה הכמות. תופתעו לגלות כמה ממתקים חסכתם מהם.

מדיניות חוץ ומדיניות פנים
"אם ניתן לילדים ממתקים בבית הם לא יתנפלו על ממתקים כשהם יתארחו אצל חברים" - מדובר בטענה חזקה שמצדיקה הרעלה אינטנסיבית של ילדים בתוככי ביתם. ואני אומרת - כדי לא להגיע למצב שממתקים הם בבחינת 'מים גנובים ימתקו', צריך להנהיג מדיניות חוץ ומדיניות פנים.

במה דברים אמורים? אל תכניסו הביתה מאכלות אסורים. כך שבבית יהיה רק מזון מזין. בחוץ לעומת זאת, אפשר לאכול כמעט כל מה שרוצים. כשאתם מתארחים אצל חברים. הציעו להם מהכיבוד. גם אם הוא ממש לא בריא. אם הם מבקשים, מזגו להם מהמשקה שקירות ביתכם לא ראו מעולם. תנו להם ליהנות בכיף. בשום פנים ואופן אל תתייחסו למצב בכניעה ואל תאמרו: "אין מה לעשות... צריך לוותר...". אלא הבינו שבכך שאתם מאפשרים להם לאכול את העוגה המקושטת בצבעי מאכל - אתם למעשה עושים את הדבר הכי טוב עבורם. רק כך תשיגו שיתוף פעולה מצידם. ורק כך לא תגרמו לחסכים שיתבטאו באכילה בסתר. בתוך עמכם אתם יושבים. כך שצריך לזרום עם מה שקורה בחוץ. כדי לחזק ולשמר את העקרונות שבבית.

יחד עם זאת, אל תשכחו את האמור בסעיף הראשון- דוגמא אישית זה שם המשחק. הילדים ישימו לב שאתם לא אוכלים מהכיבוד הלא מזין. זה יכנס לתת מודע שלהם במיוחד אם לא תציינו את זה. (זוכרים? זכות השתיקה??). בסוף תופתעו לגלות שהם מעתיקים ממכם וכשבתכם הבוגרת תשב בבית קפה היא תזמין באופן טבעי סלט. למרות שהיא יכלה בהחלט להזמין כל דבר אחר. (כיוון שבבית הקפה נוהגים במדיניות חוץ).

למדו על ערכם התזונתי של המזונות
כשתביני במה אתם מאכילים את ילדיכם. יהיה לכם קל יותר לחסוך את המאכלים האלה מהם. תוכלו גם להסביר להם מדוע לא כדאי להם לאכול אותם. כשיושבים מול ממתק צבעוני, המילים בריא או לא בריא הם לא חזקות מספיק. תצטרכו להסביר גם למה זה לא בריא.

תורת הנסתר
מאוד מתחשק לכם להרחיק לכת, ולתת להם טופו, קטניות, דגנים מלאים, ירקות שורש, ירקות עליים ועוד. הגזמתי? זה נשמע לכם דמיוני? ממש לא! בשלו את זה כמרק. אפשר לבשל בכל פעם רק חלק מהדברים. תטחנו הכול במקל בלנדר. בסוף הבישול הוסיפו שמן זית ותבלינים. (לא אבקת מרק). מזגו לצלחות מרק, וקשטו בשקדי מרק מקמח מלא, או מקמח כוסמין, או בקרוטונים מקמח מלא. את שלושת האחרונים תשיגו בסופרמרקטים, או בבתי טבע. זכרו כמובן לשמור כרגיל, על זכות השתיקה.

קווים אדומים
החליטו שגם בחוץ ולא רק בבית, לא אוכלים צבעי מאכל: שטיחים, נחשים, קרטיבים צבעוניים, שערות סבתא עם צבע מאכל. הם מחוץ לתחום. גם כשאתם מחוץ לבית. אם הילדים מאוד מתעקשים. בקשו שלפחות לא יעשו את זה כשאתם רואים. תגידו שזה קשה לכם לצפייה. הם לא אוכלים בסתר, הם רק מתחשבים ברגשות שלכם - זה שונה. וזה נותן תוצאה אחרת.

חנוך לנער עפ"י דרכו
כשכל החברים אוכלים בבוקר עוגיות מלאות בשוקולד קרם נוגט וניל בקערית חלב. אל תצפו שהילד שלכם יאכל בבוקר גרנולה או, פצפוצי קינואה. גם אם זה הדבר הכי בריא שאתם מכירים. ראשית, הסבירו לו שהעוגיות קיבלו את השם 'דגנים', כיוון שהן עשויות מקמח וקמח שייך לקבוצת הדגנים. אך מדובר בעוגיות ולא בארוחת בוקר. והם לא משנות את מצב הצבירה שלהם גם כששמים אותם בקערת חלב. שנית, הציעו לו, בשלב הראשון, דגני בוקר מקמח מלא. ישנם דגני בוקר המכילים שילוב של כמה קמחים מלאים כמו קמח חיטה, קמח שיבולת שועל, קמח תירס ועוד. (שימו לב! קורנפלור - הוא החלק הלבן של קמח התירס). נכון! יש בהם המון סוכר אך זה רק השלב הראשון. בשלב הבא, הציעו לו גרנולה עם שוקולד. יש דבר כזה. כשהוא יתרגל לטעם של הגרנולה תעברו לגרנולה, או מיזלי עם תערובות שונות. כמובן שאל תשכחו שזה מחייב גם אתכם. נאה דורש ונאה מקיים. ולכל מרימי הגבה - כן! השיטה עובדת!

הילד לא מוכן בשום פנים ואופן לאכול פירות וירקות
זאת אמירה מאוד כללית. יתכן שהוא מתכוון למלפפון, עגבנייה ותפוח עץ. שבו איתו ותבררו אלו ירקות הוא לא מוכן לאכול. הזכירו לו את כל הירקות הקיימים. אפשר לעשות את זה כמו במשחק 'ארץ עיר' . תופתעו לגלות שהוא מוכן לאכול למשל, דווקא ברוקולי ודלעת. הכינו לו את הירקות שהוא בחר. בשלב מאוחר יותר, תחשפו אותו בהדרגה גם לשאר הירקות. במקביל אתם יכולים כמובן להשתמש ב'תורת הנסתר' (מהסעיף הראשון). אך אתם לא חייבים. העיקר שיאכל ירקות. כל האמור לעיל מתייחס גם לשאר קבוצות המזון.

משהו מתוק לקינוח הנושא
ממתקים בריאים הם לא רק פירות יבשים. אל תגזימו! אתם יכולים לתת לילדים שוקולד. לא מחרובים, אלא מפולי קקאו. האמיתיים.

שרה בר אשר, מרצה בחדרי מורים ובשבתות נופש למורים. בעלת קליניקה לנטורופתיה באלקנה. מטפלת גם באמצעות הטלפון או המייל