מן הצמח
למעלה מעשרים שנה חלפו מאז ש"שבת בשבתו", עלון פרשת השבוע הראשון, הגיח לעולמנו, ועידן התמימות כבר גז. קשה להאמין, אבל לאורך כל השנים האלה - שבהן המדיום הלך והתפתח, עטה על עצמו שכבות כרומו וקיבל על עצמו ייסורי יח"צנים באהבה - לא נעשה ולו סקר אחד שיבחן את החשיפה לעלונים השונים. כן, כולנו יכולנו לשער אילו עלונים קוראים יותר ואילו פחות, וכולם יודעים את ההבדל בין פינת הרכילות של "מצב הרוח" לבין מדור הלכתי מצ'וקמק, אבל עדיין, נתונים מדויקים אַין. החלטנו להרים את הכפפה ולצאת עם סקר העלונים הגדול, שתוצאותיו פורסמו כאן ביום חמישי האחרון.
מה מלמדים נתוני הסקר? בעיקר דבר אחד: העם רוצה יותר עיתונות ופחות דברי תורה. יותר כתבות צבע ופחות וורטים לשולחן שבת, יותר פוליטיקה ופחות פרפראות, יותר פולמוסים ופחות פינות הלכה. במקומות הראשונים מככבים עלונים שהקשר שלהם לפרשת השבוע הוא כמו הקשר של טומי לפיד לישיבת מיר. "עולם קטן", "מעייני הישועה", "גילוי דעת" ו"מצב הרוח" - ארבעת הסטארים הפותחים את הרשימה - הם ארבעת העלונים ששואפים, כל אחד בדרכו, להפוך מעלוני שבת חביבים גרידא לעיתונים רציניים (כמעט כל הארבעה מכנים את עצמם "שבועון").
הלב נחמץ לנוכח דירוגם הנמוך של העלונים הוותיקים יותר, התורניים יותר והרציניים יותר - "שבתון", "שבת בשבתו", "באהבה ובאמונה" - עלונים שתורתם אמנותם, שכמעט ולא מתהדרים בנוצות השטיקים הזולים, ועסוקים, שבוע אחר שבוע, בהדפסת דברי תורה פשוטים, חפים מתחכומים, ממש כמו בבית סבא. הציבור הצביע בעכברו - העלונים הללו נדחקו לתחתית הפירמידה, אך כנראה שזה לא יפריע להם להמשיך, בכל שבוע מחדש, להדפיס דברי תורה נחמדים לשולחן שבת. לשם שמיים כבר אמרנו?
חנן פעמיים
משה יוגב הוא גזבר תנועת ההתיישבות "אמנה", וחבר אוהב של חנן פורת ז"ל. כל כך אוהב, עד שהוא כתב עליו מאמר. כל כך אוהב, עד שהמאמר פורסם השבת פעמיים - גם ב"גילוי דעת" וגם ב"יש"ע שלנו". האם גם אותנו אתם אוהבים?
מצב הרוח דורשים צדק חברתי?
השבת הוכיחו אנשי "מצב הרוח" את המשפט "נאה דורש, נאה מקיים" - זאת אומרת, הוכיחו כמה המשפט הנ"ל לא תקף לגביהם. בעלון הופיעה כתבה ארוכה של טולי פיקרש על חתונות ראוותניות, והצורך לצמצם בהוצאות החתונה ולמנוע ראוותנות ומותרות. דברים חריפים נכתבו בכתבה, כגון "לא יאמן! ליתומים ואלמנות אין לך כסף, אבל לאורחים ומנות יש לך כסף?" (הרב אבינר), ועוד כהנה וכהנה משפטים נגד בזבוז, ראוותנות ופינוקי-יתר. קוראי "מצב הרוח" רגילים, ככל הנראה, לתכנים שהם לא מסכימים איתם, אז הם קראו, פיהקו, ועברו הלאה, לדברים המעניינים באמת: ביקורת המסעדות של שאול יהלום. שם נמצאים הדברים הטובים: מנות יקרות, קינוחים מפנקים, שיפודים ולבבות וכרעיים, שהיו יכולים לפרנס שורה של אלמנות ויתומים. עלון שמקדיש בכל שבוע עמוד שלם לעיסוק במסעדות יוקרה, לא יכול לפרסם כתבה חברתית, ולצאת בכך ידי חובתו.
קם על יוצרו
שבוע עבר מאז שנגזר דינה של ענת קם, ואכן, ההדים הקלושים שהותירה ההרשעה פסחו גם על רוב עלוני השבת. מספר מצומצם של עלונים התייחס לפרשה: "יש"ע שלנו", שם כנראה כותבים את מאמר המערכת ביום ראשון, ניצלו את פרשת קם כדי לקרוא לעיתונאים להפסיק לשוחח באופן פומבי על נושאים ביטחוניים מסווגים. קיבלתי על עצמי. ב"גילוי דעת" הופיע ראיון (משעמם) עם מנכ"ל CCI אורן שחור, שניצל את הרשעת הענת כדי לדפוק נאום ציוני; והמקום הכי פחות צפוי: טור פרשת השבוע של ד"ר אביעד הכהן ב"מצב הרוח", שבו קישר הכהן בין הדלפתה של ענת קם לבין המשפט "חיים ומוות ביד הלשון". יבול ככה-ככה. עם כל ההערכה למי שעסק בפרשיית קם בעלוני השבת, הרי בינינו, מדובר כנראה באנשים שנחפזים לכתוב את עלוניהם ביום ראשון, ואחריו - ימות העולם, הם עושים שיעורי בית עם הילדים.
הו רב חובל
יום הירצחו של ראש הממשלה יצחק רבין זוכה, בדרך כלל, מהתעלמות מוחלטת בעלוני השבת. באמת, עם כל הכבוד לראש הממשלה ז"ל - רחל אמנו הייתה כאן קודם. העלונים היחידים שהתייחסו לתאריך הזה היו שניים שהזיווג ביניהם הוא כזיווגם של כהן וגרושה: "בראש יהודי", עלון ימני הדוגל בהחזרה בתשובה, ו"שבת שלום", עלון שמאלני פלורליסטי המופץ בעיקר בירושלים. "בראש יהודי" ראיינו את הרב משה הגר, ראש המכינה הקד"צ ביתיר, על הרצח ועל השלכותיו. בעלון השמאל הדתי "שבת שלום" הופיע מאמר ארוך מאת פנחס לייזר, העורך, שבו הספיד בנשימה אחת את רבין ואת חנן פורת, וסיים בקריאה לחלוק מתוך כבוד הדדי, ולהכיל דעות אחרות. נתראה בכיכר.
לתגובות ולהדלפות: mealel@kipa.co.il