"בעקבות מלכים ומורדים"

סוג הטיול: רכוב עם קטעי הליכה קצרים

משך הטיול: 4-3 שעות

אורך המסלול (קטעי ההליכה): למקטע עבוד כ-500 מטרים, לאתר עופרים כ-200 מטרים ולמערת עבוד כ-800 מטרים.

נקודת התחלה: מפגש שביל-כביש בין בית אריה לפדואל. איך מגיעים? לבאים ממחסום רנתיס, ניסע מזרחה בכביש 465 ולאחר כ-4 קילומטרים נפנה שמאלה (צפונה) על פי השילוט לפדואל. לאחר כ-3 קילומטרים (כ-100 מטרים לפני העיקול האחרון וחציית נחל שילה) נפנה ימינה לשביל עפר.

נקודת סיום: צומת עופרים

דרגת קושי: קל-בינוני. למקטע עבוד הליכה נוחה לאורך שביל עפר, לאתר עופרים הליכה קצרה ללא שביל מוגדר ולמערת עבוד הליכה בטרשים ללא שביל ברור.

תיאום ביטחוני: דיווח ברמה מקומית (רכז הביטחון של היישוב בית אריה-עופרים)

עונה מועדפת: כל השנה

ציוד מומלץ: פנס, נעלים גבוהות ומכנסים ארוכים

שירותים ומים: בניין המועצה בבית אריה

סימון שבילים: אין

מפת סימון שבילים: מס' 7 השרון ומערב השומרון

מים במסלול: אין

מקורות: משנה בבא בתרא ו, ח; משנה מנחות ח, ו; בבלי גיטין מ"ז, ע"א; מסכתות קטנות, אבות דרבי נתן, פרק יב

דרך חדשה-ישנה

את המסלול נתחיל במפגש שביל-כביש בסמוך לאפיק נחל שילה. מכאן ניסע לאורך דרך עפר לכיוון דרום-מזרח ולאחר כ-50 מטרים הדרך תהפוך לכביש.

כביש זה נסלל במסגרת יישום 'תכנית האצבעות' הכוללת מעבר של גדר הביטחון (גדר ההפרדה) ממזרח ליישוב בית אריה-עופרים. הכביש נסלל לפני מספר שנים, אך התכנית הוקפאה ובינתיים זוהי דרך נופית שהופכת סדרה של אתרים עתיקים לקרובים ונגישים מתמיד.

ניסע לאורך הכביש, לשמאלנו (מצד מזרח) נשקפים נופים מרהיבים של ואדי עין א-זרקא. לאחר כ-4 קילומטרים נחצה כביש ישן שמוביל דרום-מזרחה לעבר הכפר עבוד (1).

כביש זה הוביל בעבר ממישור החוף לעבר הר בית אל (כביש 465 הישן). עם סלילת הכביש מצומת עופרים לנווה צוף (חלמיש) נסגר כביש זה לתנועה. הכביש הישן עובר בתוואי דרך רומית חשובה, שהובילה ממישור החוף לעבר ירושלים. בימי בית שני שימשה הדרך נתיב עליה לרגל וציר תנועה מרכזי לכוחות הצבא הרומי, אלו סללו אותה לראשונה במהלך מסעי הכיבושים באזור, במרד החורבן ובמרד בר-כוכבא. בתקופות מאוחרות יותר, שימשה הדרך נתיב צליינות.

נמשיך בנסיעה דרומה ולאחר כ-2 קילומטרים נוספים, בקצה עלייה גדולה, נבחין משמאלנו בשביל עפר שמוביל מזרחה לעבר הכפר עבוד (2). כאן נחנה את הרכב ונצא למסלול הרגלי הראשון - 'מקטע עבוד'.

הקבר המרשים ביותר...

נפנה מזרחה לעבר דרך עפר, שעל מנת להתחבר אליה נחצה בזהירות גדר תיל נמוכה. נצעד לאורך הדרך מזרחה בינות לעצי זית ולאחר כ-200 מטרים נבחין מימיננו במצוק סלע ובו מערות קבורה חצובות (3).

אנו מצויים כעת בליבו של בית קברות (נקרופוליס) עתיק המכונה 'מקטע עבּוד'. הקברים שולבו במחצבה עתיקה שמשתרעת על פני כמה מאות מטרים והייתה בימי קדם מקור אבן עיקרי לבניית בתי הכפר הסמוך, עבוד. מכאן נובע שמו של האתר - 'מקטע עבוד' שמשמעותו בעברית 'מחצבת עבוד'. באתר מצויים כ-20 קברים, ובולטים בייחודם שני קברים מונומנטאליים המרוחקים כ-30 מטרים זה מזה: לקבר המערבי והגדול מבין השניים, חזית מעוצבת הכוללת שתי אומנות בין האומנות היו ככל הנראה שני עמודים שלא שרדו. לקבר מבוא רחב ידיים שבקירותיו חצובים שני פתחים המוליכים לחדרי קבורה. הפתח שבחזית מוליך לחדר רבוע ובו תשעה כוכים חצובים והפתח שמימין מוליך לחדר קבורה.

קברים אלו שימשו לקבורתם של יהודים בשלהי ימי בית שני. בנוסף, האזור שאנו נמצאים בו נכלל בתחומי ארץ יהודה והיה מיושב באוכלוסייה יהודית משלהי ימי בית שני ועד מרד בר-כוכבא.

חווה חקלאית עם ביצור משופע

נשוב על עקבותינו לאורך דרך העפר בחזרה לרכב. מכאן נמשיך בנסיעה דרומה לאורך הכביש ולאחר כ-2 קילומטרים, שבמהלכם נראה את גדר היישוב עופרים מצד ימין, נבחין בשביל עפר שיוצא ימינה ומטפס דרום-מערבה לעבר גבעה עם אנטנה. נעזוב את כביש-הגדר ונפנה ימינה. ניסע לאורך השביל עד שנגיע לרחבת עפר למרגלות אנטנה (4). כאן נחנה את הרכב ונצא למסלול הרגלי השני - 'אתר עופרים'.

לפני שנצא למסלול נפתח בתצפית. נוף מרהיב נשקף מכאן בעיקר לכיוון מערב. ביום בהיר ניתן לראות מכאן חלק גדול ממישור החוף, מארובות חדרה בצפון ועד לאשקלון בדרום. בצד צפון, בסמוך לנו, היישוב עופרים והכפרים א-לובן (בית לבן) ורנתיס. בצד מערב הערים אלעד ושוהם ובצד דרום הכפרים שוקבא וקיביא, והיישובים נילי, נעלה ומודיעין.

לאחר התצפית נתקדם לכיוון צפון-מזרח לאורך שביל העפר שממנו הגענו ולאחר כ-20 מטרים, בקצה המבתר, נרד מהשביל בזהירות ימינה (מזרחה) אל תוך השטח. נצעד מזרחה כ-100 מטרים ללא שביל ברור עד שנבחין מימיננו במבנה עתיק שלצידו (ממזרח) כמה עצי זית, זהו 'אתר עופרים' (5).

אתר עופרים שוכן על גבי אוכף טרשי בגובה של 350 מ' מעל פני הים, כחצי קילומטר מדרום ליישוב עופרים. האתר נחפר חפירת הצלה בשנת 1992 לקראת הקמת היישוב הסמוך, עופרים. במהלך החפירה התגלה מבנה איתן, חצר צמודה לו ממזרח ושלושה חדרים נסמכים אל החצר. על הצד החיצוני של קירות המבנה נשענת סוללה משופעת של אבני שדה. מן הממצאים שנתגלו (חרסים ומטבעות) התברר כי הפעילות באתר החלה בתקופה החשמונאית המאוחרת ונמשכה עד לימי הורדוס. נראה כי לפנינו בית חווה מבוצר שהוקם בימי אלכסנדר ינאי, בנו של יוחנן הורקנוס, אשר בימיו נכבש השומרון וסופח לממלכה החשמונאית. הביצור המאסיבי מעיד כנראה, כי הקמת החווה נעשתה בעידוד השלטון ואולי אף ביוזמתו. באזור מערב השומרון מצויים אתרים נוספים שאותם ניתן להגדיר: בתי אחוזה בעלי אופי ממלכתי מימי החשמונאים ובית הורדוס. קיומן של אחוזות חקלאיות באזור זה, בבעלות פקידים בכירים הקשורים לשלטון בירושלים, יכול להסביר מדוע דווקא מכאן הביאו את היין לבית המקדש, בשעה שלכאורה אין זה האזור הטבעי 'הקלאסי' לגידול ענבי יין. שריד נוסף לאותן אחוזות חקלאיות הם שלושת אתרי הקבורה המונומנטאליים המצויים במערב השומרון-מקטע עבוד, ח'רבת כורקוש ודיר א-דרב. בקברים אלו נקברו ודאי עשירי האחוזות ששלטו על שטחי חקלאות רבים. יש מקום לסברה שקברי עבוד המפוארים שימשו לקבורתם של מנהלי האחוזות החקלאיות שעסקו בגידול ענבי היין לבית המקדש.

נשוב על עקבותינו לרכב. מכאן נחזור בנסיעה לאורך שביל העפר שממנו הגענו, עד לכביש-הגדר. מכאן נמשיך בנסיעה מזרחה כקילומטר וחצי, במהלכם יתעקל הכביש דרומה, מזרחה ושוב דרומה. כ-150 מטרים אחרי העיקול השני דרומה, נחנה את הרכב בשולי הכביש (6) ונצא למסלול הרגלי - 'מערת עבוד'.

שבלחר ישראל

לפני שנצא לדרך נביט מזרחה לעבר הכפר עבוד. מכיוון שאין שביל מסודר אל המערה, נסביר בכמה מילים איך לאתר אותה: פתחה של המערה נסתר מעינינו והוא נמצא במדרון הטרשי שבינינו לבין הכפר עבוד. הפתח נמצא פחות או יותר באותו קו גובה שבו אנו עומדים כעת ובקו ישר למרגלות (מדרום) עצי האורן שבראש הגבעה המתנשאת מצפון-מזרח לנו (שבה מצויים גם אנטנה ובריכת מים). בסמוך לפתח המערה גדל שיח אשחר בולט שיסייע לנו באיתורה. מהכביש נרד מזרחה לשטח תוך מעבר קיר התמך של כביש-הגדר. קיר זה מורכב מאבנים גדולות ואנו נעבור אותו בקצה הדרום-מערבי שלו בו הוא נמוך מאד. נצעד מזרחה בינות לטרשים וקוצים תוך שמירה על אותו קו גובה. לאחר כ-400 מטרים נאתר את פתחה של המערה (8). כ-8 מטרים למרגלות הפתח מדרום גדל שיח אשחר קטן ולצידו סימון שבילים שחור (פיראטי).

מערת עבוד היא מערת נטיפים גדולת ממדים שנוצרה כתוצאה מפעילות קרסטית בסלע גיר קשה מתצורת ורדים. אורך המערה המצטבר הוא כ-600 מטרים והיא אחת המערות הארוכות בארץ. המערה התגלתה על ידי שני תיירים בריטיים, ונסקרה בפעילות משותפת של מלח"ם והמחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, בסתיו 2009, בראשותם של בועז זיסו ועמוס פרומקין. במהלך הסקר התגלו במערה ממצאים רבים שהובאו למקום על ידי פליטים יהודים, כפי הנראה תושבי הכפר עבוד הסמוך, במהלך מרד בר-כוכבא. לא מן הנמנע שהיו אלו צאצאיהם של המשפחות העשירות שחצבו את הקברים המפוארים במקטע עבוד ועל כך יעידו כלי הזכוכית המגוונים ומיני תכשיטים שנתגלו בין שאר הממצאים במערה. בין הממצאים מפתחות ארכובה - עדות אילמת לאופטימיות של הנמלטים שהקפידו לנעול את בתיהם תוך כדי בריחתם למערה, כלי חרס הכוללים בעיקר נרות, קנקני אגירה וסירי בישול המלמדים על התארגנות, הבאת מזון והכנה מוקדמת למרד, כלי אבן המלמדים על כל שהמסתתרים במערה היו יהודים וכלי נשק מברזל המלמדים על רוח הלחימה שנשבה בקרב המורדים. אך גולת הכותרת הם המטבעות: שנים עשר מטבעות התגלו במערה, שישה מהם נושאים את אותו הדגם - בצד אחד עץ תמר והכתובת 'שמעון' ובצד השני אשכול גפן והכתובת 'שבלחר ישראל' (ראשי תיבות של: שנה ב לחרות ישראל). כיוון שאלו המטבעות המאוחרים ביותר במערה, יש להניח שאזור זה של יהודה חרב כבר בסוף השנה השנייה של המרד (שנת 134 לסה"נ). מאז ועד לדורנו לא התיישבו יהודים בכל האזור המקסים הזה.

נשוב על עקבותינו לרכב. מכאן נמשיך בנסיעה לאורך הכביש-גדר מערבה עד לצומת עופרים (9).

רכבת אנגלית במערב השומרון

נסיים את הטיול במבט על שרידי מסילת רכבת בריטית שעברה באזור. בצומת עופרים נפנה ימינה וניסע צפונה לעבר היישוב בית אריה. לאחר כקילומטר וחצי נחלוף על פני הכניסה ליישוב עופרים ולאחר 2 קילומטרים נוספים נתחיל להבחין משני צידי הכביש בסוללות עפר וגשר אבן (10). השרידים פזורים לאורך כקילומטר בין הכפרים א-לובן ורנתיס.

לפנינו שרידי מסילת ברזל שהקימו הבריטים לקראת סופה של מלחמת העולם הראשונה. מטרת הרכבת, שהסתעפה מלוד לעבר הכפר א-לובן, היתה לחזק את הכוחות שנערכו באזור ולהעביר אליהם אספקה. המסילה שימשה את הצבא כחצי שנה בלבד עד לפריצה הגדולה צפונה והבקעת החזית הטורקית-גרמנית (ראו בהרחבה).

שווה ביקור - בסיום הטיול מומלץ לבקר בח'רבת חדש - שרידי כפר מקראי בתחומי היישוב בית אריה. לשם כך נכנס ליישוב בית אריה ובפנייה הראשונה נפנה שמאלה (צפון-מערבה). ניסע ישר עד הכיכר בו נפנה ימינה ובצומת הבאה שוב ימינה. בקצה שורת הבתים שמימיננו נבחין בשרידי הכפר הקדום. האתר הוקף בחומה ובו התגלו בין השאר בתי ארבעת מרחבים ועשרות מתקנים לייצור שמן זית. לאור השרידים השונים נראה שהיה זה כפר תעשייתי ממלכתי לייצור שמן בימי בית ראשון. בימים אלה נערכות במקום עבודות שימור ועל כן הכניסה אליו מוגבלת.

מרד בר-כוכבא בשומרון

מרד בר-כוכבא הוא פרק עלום בתולדות עם ישראל בארצו. על אף השפעותיו מרחיקות הלכת של המרד, ובכלל זה חורבנה של יהודה ומעבר המרכז היהודי לגליל, איננו יודעים עליו הרבה. המקורות הכתובים המועטים לא נותנים לנו תמונה מלאה על מהלך המרד וקורותיו, ואת החלקים החסרים משלים הממצא הארכיאולוגי. בתקופת מרד בר-כוכבא היה אזור דרום השומרון מיושב ביהודים. אזור זה, אשר חולק בין שלושה מחוזות: עקרבה, גופנא ותמנה, היה חלק בלתי נפרד מארץ יהודה ונכון יהיה להגדירו 'צפון יהודה'. מצפון לאזור זה התגוררו השומרונים, אשר ככל הידוע לנו לא השתתפו במרד כלל. עד לפני שנים ספורות היה מקובל לומר שאזור דרום השומרון (צפון יהודה) השתתף במרד על אף שלא התגלו בו ממצאים המאששים זאת. בשנים האחרונות פורסמו מספר תגליות המלמדות על השתתפותם של יהודי האזור במרד. העדויות הברורות ביותר להשתתפותו של אזור כזה או אחר במרד בר-כוכבא הן מערות מפלט, (מערות מפלט - מערות טבעיות הנמצאות באזורים מרוחקים, על פי רוב בתחומי המדבר, אליהן נמלטו פליטים יהודים בסופו של מרד בר-כוכבא), מערכות מסתור (מערכות מסתור - מערכות תת-קרקעיות שנחצבו מתחת ליישובים היהודיים, על פי רוב מתחת לבתי המגורים, לקראת ובמהלך מרד בר-כוכבא ושימשו למסתור בשעת הצורך) ומטבעות בר-כוכבא. לאחרונה התגלו בשומרון מערות מפלט מימי מרד בר^-כוכבא בעראק בטן א-ג'מיע שבמצוקי נחל שילה, בסמוך לאלקנה ובסמוך לכפר עבוד, ובמערות נמצאו מטבעות בר^-כוכבא. לרשימת מערות המפלט בשומרון יש להוסיף את מערת עראק נעסנה שבוואדי דליה ואת המערות שבוואדי מכוך ובנחל מכמש. לממצאים אלו יש להוסיף יותר מתריסר מערכות מסתור חצובות בסלע אשר נתגלו לאחרונה באזור דרום השומרון, בהן מערכת מסתור בח'רבת פצה, בח'רבת אל-משרקה, בח'רבת א-שונה ובח'רבת א-דככין. מערכות אלו מתווספות למערכות המסתור הידועות מתל שילה, ח'רבת כולצון, ח'רבת ניסיה ועוד. הימצאותן של מערות מפלט ומערכות מסתור באזור זה מעידה כי צפון יהודה (דרום השומרון) אף הוא, היה פעיל במהלך מרד בר^-כוכבא וגורל תושביו דמה לגורלם של היהודים בשאר חלקי יהודה. יש הקושרים את חורבנו של היישוב היהודי באזור זה עם מקורות חז"ל העוסקים בטבח שנעשה באזור המכונה 'הר המלך'. על פי המקורות היה הר המלך מיושב בצפיפות רבה ביישובים יהודיים. שרידי היישוב היהודי הצפוף בדרום השומרון, בנוסף לממצאים המעידים על תעשיית יין, המגדלים המונומנטאליים והקברים המפוארים, מתאימים היטב לתיאורו של הר המלך כפי שעולה ממקורות חז"ל. על חורבנו של היישוב היהודי באזור אנו שומעים בהמשך המדרש:

"אמר רב אסי: תלת מאה אלפי שליפי סיפא עיילו לטור מלכא וקטלו בה תלתא יומי ותלתא לילותא ובהך גיסא הלולי וחנגי ולא הוו ידעי הני בהני" (תרגום: שלוש מאות אלף שולפי חרבות עלו להר המלך וטבחו בה שלושה ימים ושלושה לילות ובאותו זמן היללו וחגגו ולא היו יודעים אלה באלה).

תיאורי הטבח הקשים שעולים מן המקורות מתאימים היטב לממצאים בדרום השומרון אודות יישוב יהודי הצפוף שנגדע באחת.

הכותב מרצה בחוג ללימודי ארץ ישראל במכללת הרצוג, המסלול מתוך ספרו "המדריך למטייל בשומרון"