גמר טוב
מכירים את זה שהוטלה עליכם משימה שממש אין לכם כוח לעשות; אתם דוחים אותה עד לרגע האחרון, ובסוף מבצעים אותה בלי חשק - והתוצאה בהתאם? כך, בערך, נראו העלונים בשבת האחרונה, שבה הסתגרנו בבית הכנסת עד שיצא עשן לבן מקודש הקודשים. מי בכלל יקרא עלונים בשבת הזו, נמשכו העורכים אחר יצר הבטלה; חבל להשקיע בכתבות מעניינות, במאמרים מעצבנים ובסיפורים מרתקים, גם ככה כולם יתווכחו על מי מקבל 'מפטיר יונה'. הגדילו לעשות "גילוי דעת", שקבעו מדיניות שכאשר יום כיפור יוצא בשבת, הם לא מפרסמים עלון. בסופו של דבר, אלו שהשתעממו באמצע "ונתנה תוקף", נאלצו להשתעמם עוד יותר עם דברי התורה בעלונים. התעלו על עצמם: "עולם קטן", בכתבה של ארנון סגל על מלחמת יום הכיפורים והשפעתה על הציונות הדתית, ו - זהו בעצם.
רוח מזרחית
וזה עוד כלום: לא רק שהעלונים פתחו בשנת רזון ו"גילוי דעת" שובת רעב, אפילו מדור הרכילות הקבוע "ברנז'ה" נעדר השבת מ"מצב הרוח". יודעי דבר מספרים שבעל מדור הרכילות, רז קיל, יצא לטיול במזרח הרחוק, אך אל דאגה: קיל עתיד לשוב בסוף השבוע הזה, ולהמשיך לדווח לכולנו על ידועני המגזר.
קרן אור
עלוני השבת ראו כבר כמעט הכל: עלוני שמאל דתי, עלון בהוצאת מפלגת קדימה, עלון ההומוסקסואלים הדתיים. השבת נחצה שיא חדש: עלון חד-פעמי בשם "כפרה עלינו", שפורסם מטעם הקרן החדשה לישראל, לא פחות. הקרן הליברלית והמושמצת הנפיקה גיליון כרומו מכובד, שצורף בערב שבת לעיתון "הארץ". מי שציפה למצוא ציטוטים נבחרים מדו"ח גולדסטון התאכזב; העלון עסק בעיקר בזווית החברתית של יום כיפור, כאשר הטריגר הוא מחאת האוהלים של הקיץ האחרון. בין הכותבים מהציונות הדתית: הטוענת הרבנית רבקה לוביץ שכתבה על ממזרים, וד"ר גילי זיוון במאמר על תפילת נעילה ולאה גולדברג - שתיהן לא בדיוק בנות-בית ב"שבת בשבתו". ולכם, המצקצקים בלשונכם, נאמר: עד שעם ישראל מגיע בהמוניו, אחת לשנה, לתפילות בבית הכנסת, לא מגיע גם לו עלון?
שאילת שלמה
בשבוע שעבר ראיין נריה רוזנברג מ"מעייני הישועה" את הרב זלמן מלמד, רב היישוב בית אל; על הדרך, קפץ רוזנברג לביתו של רב היישוב השני - הרב שלמה אבינר, וראיין גם אותו. את הראיון עם הרב מלמד שיבחתי כאן בשבוע שעבר, בין היתר בזכות השאלות הנוקבות של רוזנברג, שעסקו בחילוקי הדעות עם הרב אבינר. אבל מה שראוי להערכה כשעושים אותו פעם אחת, הופך לתמוה כשעושים אותו בפעם השנייה, שבוע אחרי שבוע. גם בראיון עם הרב אבינר, שהתחיל כשיחה תמימה, דחף רוזנברג שאלה על המחלוקת בין רבני בית אל; הרב אבינר נאלץ להגיב, כאילו מדובר בכתבת-שער ב"שבעה ימים". האם בשבת הבאה יראיין רוזנברג את הרבנית מלמד, וישאל אותה על יחסיה עם הרבנית אבינר? מספיק עם העיתונות-חוקרת-בשקל. לא באנו לבית הכנסת כדי להתפלפל בסכסוכי רבנים, בשביל זה יש את כיפה.
תג מעכיר
חילול המסגד בכפר הבדואי טובא-זנגריה התאים בול לכותבים בעלוני השבת, שחיפשו חטא אקטואלי למאמרי התוכחה ליום כיפור. בטורו הקבוע ב"שבתון" כתב הרב צחי הרשקוביץ דברים נוקבים על הקשר בין "על חטא שחטאנו לפניך ביודעין ובלא יודעין" לבין רבנים שתמכו בעקיפין בפעולות תג מחיר; ב"מצב הרוח" הופיעה ידיעה חדשותית על גינויי התג; חילול המסגד כיכב גם בטורו של חגי הוברמן, שהשווה בינו לבין חילול בית כנסת בחברון בשנות השבעים. את הזווית ההזויה סיפקו דווקא ב"עולם קטן", שם הובא טורו של חנמאל דורפמן, שביקש - בשם כל נערי הגבעות - לתת קצת קרדיט לקינדרלך מהמאחזים, ולהפסיק להאשים אותם בתג מחיר כל שני וחמישי. אח, כמה עוול יש במדינה הזאת, תאמינו לי.
מה ברוריה הייתה אומרת על זה
מעל דפי "עולם קטן" ניטש בשבועות האחרונים קרב סוער שיגרום לפינוי המאחזים להיראות כמו קייטנת-בין-הזמנים. המערכה הראשונה הייתה לפני כמה שבועות, כשהחליטו עורכי "עולם קטן" להקדיש את כל פינת השו"ת סמס לתשובות הרב אבינר בעניין לימוד גמרא לנשים. זמן קצר לאחר מכן התפרסם בעלון מכתב למערכת מאת הרב סולובייצ'יק (מתוך ספר מכתבים; הרב סולובייצ'יק כבר לא כותב קרוב לעשרים שנה), שתמך בלימוד גמרא לבנות. השבת השיב הרב אבינר מלחמה, התייחס למכתבו של הרב סולובייצ'יק, ולקראת הסוף אף הראה סימני התרככות: "אני בת ומאוד רוצה ללמוד גמרא, אך שמעתי שאסור", שאלה השואלת המתוסכלת, ורחמיו של הרב נכמרו. "כללית אין מכלילים גמרא בלימודי בנות", השיב, "אבל יש יוצאי דופן. אם חשקה נפשך, התייעצי עם רבך המכיר אותך באופן אישי". ותשקוט הארץ ארבעים שנה.
הרבה מן האור
בשבוע שעבר סיפר לי חבר את הסיפור הבא: לפני כמה שנים הייתי עומד בכל יום שישי בצומת הגוש, ותופס טרמפים לביתי באחד מיישובי גוש עציון. כמה פעמים עצר לי נהג כסוף-שיער, עם כיפה סרוגה, חיוך צנוע ודיבור נעים, והיינו משוחחים בדרך על עולם ומלואו. כשהייתי מגיע ליעדי, תמיד היה מגיש לי חבילה עבה של עלוני שבת, צנומים ופשוטים למראה, "קח", היה אומר, "שיהיה בבית הכנסת שלך. שבת שלום", ונסע. העלון היה 'מעט מן האור', והנהג היה חנן פורת.
רבות דובר בשבוע שעבר על דמותו של הרב חנן פורת ז"ל ועל אישיותו ופועלו; בהקשר של הטור הזה, ייזכר לטובה העלון שהקים וערך - "מעט מן האור". הוותיקים עוד זוכרים אותו כעלון מנייר פשוט, מקופל לשניים, עם שיר ישראלי בחזית, דבר תורה של פורת, ומאמר אידיאולוגי מאחור. גם היום, אחרי שהפך שהתעטף בכרומו והסתנף אל חברת 'אשחר ותקין', מדובר באחד העלונים ה'נקיים' ביותר מהשפעות יח"צניות, ממאמרים פוליטיים מוגזמים ומשאר הבלים. העלון הזה, שכולו הקרין מאורו של חנן פורת, יוצא לדרך חדשה בהילקח מייסדו ועורכו הגדול, אך ניתן לשער בזהירות ש"מעט מן האור" ימשיך להסב נחת לרב חנן פורת גם בעולמות העליונים. יהי זכרו ברוך.
לתגובות ולהדלפות: mealel@kipa.co.il