מחאת רוטשילד הפרטית של עדי רן שאף מתגורר באותו אזור ממשיכה באלבום חדש "גלגל של הצלה". 15 שנה לאחר יציאת דיסק המחאה הראשון שלו, יוצא הדיסק השישי.
עדי הוא תופעה שעוד ידברו עליה בדפי ההיסטוריה, האיש התחיל את דרכו המוזיקלית בהופעה קטנה וצנועה אפשר להגיד מחתרתית משהו, כל שבוע בפאב "הכוסית" שהיה סמוך לכיכר רבין בתל אביב. זכיתי להיות בכמה מההופעות ה"קטנות" שלו בשנות נעורי, עדי היה אז בתחילת דרכו הרוקנרולית וצבר קהל מעריצים קבוע ונאמן שהיה שותה ושר יחד איתו את כל המילים של שיריו. לימים חזר בתשובה והוציא ביחד עם להקת רעש את אחד האלבומים המשפיעים ביותר על המוזיקה היהודית " האחרון שבעם" שבישר שאפשר לחזור בתשובה אבל לא לאבד את היצירה. רק הנושאים השתנו, במקום בינו לבינה - בינו לבורא עולם. על התבודדות, התמודדות עם היצר, רוחניות, במילים קצת יותר ממוקדות: רבי נחמן מברסלב!.
עדי תמיד היה נאמן למקור לא מתרגש מחידושים, לא מתרגש מקהל שלא מכיר את סגנונו ואת קולו המחוספס, את החריזה והאופי המיוחד ה"עדירני". גם באלבומו החדש, זה אותו עדי שמעריציו מכירים, הוא נפתח ב"לא להתרגש" המדבר על נפילות וירידות בעבודת ה' - לא צריך להתרגש מנפילות, לא להתייאש ואיך שהכול נראה שחור בסופו של דבר נזרק לך גלגל של הצלה ומזכיר לך שכבר עברת את השלב הזה ותירגע.
אם כן עדי רן אבי אבות המחאה של המוזיקה היהודית לא בונה אוהלים אלא מוציא שירים, שירים מחזקים ומעוררים לשוב לה', להיות עם לא ככל העמים.