רבי משה כלפון ז"ל היה רב ציוני מובהק בעל הגות מפוארת ופסיקת הלכה ייחודית. איכשהוא, העובדה שהוא יוצא תוניס העבירה אותו הלאה מסדרי הלימוד של הציונות הדתית, כך שלרובנו המוחלט מדובר ברב אנונימי כמעט לגמרי.

"ממזרח שמש" הוא ארגון תורני שמנסה להוביל שינוי בשיח ההלכתי והחברתי בישראל. כשבש“ס רבים על היום שאחרי הרב עובדיה יוסף ובציונות הדתית מחפשים משנה חברתית תורנית מנהיגותית, מתחת לאפינו ישנה מסורת תורנית חברתית מזרחית משובחת שלא הכרנו. ב“מזרח שמש“ דואגים שנכיר את מסורתם התורנית של רבני ספרד ועל הדרך ליצור שינוי חברתי במדינת ישראל.

מחר (ב‘) יסתיים המחזור החמישי של רבנים יוצאי בית המדרש מרח"ב, מנהיגות חברתית תורנית, אשר יסיימו הכשרה בת שנה ללימוד פסיקת ההלכה והגות בית מדרש הרגיש והמיוחד של רבני ספרד. אל בית המדרש מגיעים מדי שבוע רבני קהילות שמחפשים מזור תורני מעמיק לשאלות חברתיות בהן הם נתקלים במסגרת פעילותם במדינה ובמסגרת היותם אזרחים ומנהיגים במדינת היהודים.

המחזור החמישי של רבני מרח"ב (צילום: ממזרח שמש)

"אנחנו טוענים שיש במסורת של חכמי ספרד יסודות וכיוונים תורניים רוחניים והלכתיים שיכולים להיות השראה למצב הקיים היום בחברה הישראלית", אומר לכיפה הרב יצחק שוארקי ראש בית המדרש, "חכמי ספרד במאתיים השנים האחרונות יצרו רצף יצירה תורני חברתי שלא הפסיק עד קום המדינה וחיסול הגלויות. בבית המדרש אנחנו מביאים בעיות חברתיות מהקהילה והמדינה ומנסים ליצור התייחסות תורנית מעמיקה עבורם. את ההתייחסות הזו אנו מוצאים בעיקר במשנת חכמי ספרד“.

מלבד פסיקותיהם החברתיות המרתקות של רבני ספרד וגישתם לגר היתום והאלמנה, הרב שוארקי נקודת מיוחדת נוספת שדווקא בצל הדיון אודות הדתיים שמסמסים בשבת, נמצאת רלוונטית במיוחד. "אנחנו רואים היום בישראל התפלגות של כל מני חוגים וזהויות תחת תווית של חילוני, דתי ועוד", הוא אומר, ”רבני ספרד ראו עצמם, ואת השליחות אולי הכי חשובה מתוקף תפקידם, לאסוף ולשמור את כלל הקהילה מאוחדת, כל אחד לפי רמת מחויבותו וקיום מצוות“.

בהתייחס למאמץ העדכני שמבקש להגדיר חלק מהקהילה כמחוץ לגדר, אומר הרב שוארקי כי ”יש הרבה מה ללמוד מחיים יהודיים פחות מוגדרים עם תוויות, אלא כל אחד עם רמתו שלו. הגישה המקבלת היא כמובן מחוייבות דתית כי לפעמים נשמעים קולות לכיוון הזה של עמדה מודרנית נאורה יותר. קבלת האחר וחיבורו לקהילה חרף מצבו הדתי היא נוקדה שנוצרה אצל רבני ספרד על בסיס אמוני של יראת שמים ולא על בסיס ערכים ליברלים. מדובר על קריטריונים תורניים רק כאלה שמקשיבים להוויות החברה הכללית, כאלה ששואפים להכניס לתוכם יהודי מחלל שבת שירגיש נוח בקהילה ובבית הכנסת מבלי לפסוח על חשיבות שמירת השבת".

השפה התורנית ספרדית המתאימה כמו כפפה לידה של הציונות הדתית נותרה הרחק מבית מדרשה, בית מדרש שאימץ את חכמי אשכנז אולם זנח את מסורת ספרד ואיבד במידת מה גם את הציבור הספרדי. "בציונות הדתית השיח הלימודי, מתך חוסר מודעות, נובע מחכמי אשכנז בלבד שהם גדולים ועצומים אלא רק חלק מעולם הפסיקה וההגות האשכנזי", אומר הרב שוראקי, "ילד מבית מסורתי שגדל בהוויה הקהילתית עם חשיבות של מסורת בית הכנסת ומגיע למוסדות של הציונות הדתית נאלץ לאמץ כיוון רוחני שמבוסס על חכמים שלא אותם שהוא קיבל בבית וזה כואב מאוד כי אם יש חכמים שיכולים להיות בבסיס המחשבה הציונית הדתית אלה הם חכמי ספרד. היו מרבני ספרד שהתכתבו עם הרב קוק כדרך קבע ויצרו תפיסות תורניות משמעותיות. אני לא תומך בלימוד עדתי בו על כל עדה תלמד מחכמיה בלבד אלא לתת משקל ראוי לחכמי סרד כמו גם לחכמי אשכנז".

מחר (ב') יקיים הרב יצחק שוראקי יחד עם בית מדרשו מרח"ב ו'ממזרח שמש' יום עיון שיעסוק בשאלות החברתיות הכי חשובות היום במציאות הישראלית וינסה למצוא וליצור התייחסות תורנית להן. מי שיסייעו בשאלות ויגיעו לכנס הם הרבנים שלמה עמאר, בקשי דורון, דוד לאו, בן ציון אלגאזי ועוד רבים שהמשותף להם הוא הרצון להביא משנה חברתית תורנית ספרדית שכה חסרה לנו.

כנס הרבנים השנתי של מרחב יתקיים במרכז החינוכי הספרדי בירושלים בשעה 11:00. לפרטים: 0545792842 הרב דוד זנו

לפניות לכתב נטעאל בנדל - desk@kipa.co.il