לפני ארבעים שנה ביום הכיפורים התשל"ד פרצה מלחמה שגרמה לרוב הציבור לחשוש שתוך ימים מספר נהיה כבושים חו' תחת שלטון מצרים וסוריה.

היום ב"ה התמונה שונה לחלוטין,עם ישראל דומה כעת לאברהם אבינו בתוך כבשן האש כאשר מסביב הכל בוער והוא בפנים בשקט ושלווה.

ובמשך ארבעים השנים הללו נזכר אני בדברי מורנו ורבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל שלפני פרוץ המלחמה ובעיקר אחריה היה מכריז ששנת התשל"ד היא תחילת השלד של תחייתנו. וכמובן אין אדם עומד על דעת רבו אלא אחרי ארבעים שנה ,ורק היום הנני מבין קצת את דברי רבנו זצ"ל שהגדיר שעד אותה מלחמה עדיין היינו צעירים בעלי סחוס וללא עצמות. ומעתה מתחזק מבפנים מבנה העצמות, שכידוע תלמידי חכמים דומים לעצמות, הם מאוד חזקים, והם אלו שנותנים את הצורה לכל חלקי הגוף והבשר, והעיקר הוא שהן לא נראות מבחוץ.רק מאז מתחילה מדינת ישראל לברר את עצם משמעותה . אומנם הלימודים מאד מורכבים וקשים, כולל לימודים מעשיים כואבים ביותר, וכך הננו כולנו מתקדמים,

ועתה בא שלב נוסף בשכלול הבנתנו את תפקידנו, בית המשפט העליון אסר לכלוא מסתננים בלתי חוקיים,ובאמת לפי כל כללי הדמוקרטיה זוהי חרפה גדולה להתייחס לבני אנוש בצורה כה אכזרית. ומצד שני טובת הלב הטיפוסית שלנו שהיא מורשת לנו מאז אברהם אבינו תגרום,לפחות בפוטנציאל, שמאות מיליוני בני אדם ימצאו מקלט במדינה הכי נחמדה שבעולם. ויתכן שתוך שנים מספר, אחוז היהודים במדינת היהודים יהיה עשרה!! וכך ריבונו של עולם מחנך אותנו, הננו מתפללים בכל בוקר "הודו לד' קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו,,," תפקידנו לקדם את כל האנושות מבחינה מוסרית ערכית אלוקית, אם כן יש לנו אחריות על כל האנושות ומוסרה. לא רק על כמה מיליוני מסתננים.

אבל תפקיד זה יוכל להתבצע אך ורק כאשר נוודע שהננו אבר קטן מכלל העולם בגודל של לב או מֹח בגוף גדול. ואם ברצוננו לשמור על תפקיד הגוף יש לשמור ביתר שאת על הלב ותזונתו וכוחו. וכמובן שלא יעלה על הדעת של כל בעל שכל וניסיון לספק את אותו המזון לקיבה וללב, הלב זקוק לדם טהור, מנוקה מכל סיג וחיידק, דל שומנים וכדומה. כך עם ישראל זקוק, לטובת תועלת האנושות כולה, למזון תרבותי מזוקק, מלא חמצן מהר סיני ורק מהר סיני, כל תערובת זרה היא עבורו כמו CO2.

כל עוד לא נלמד להכיר את יתרון של "אתה בחרתנו מכל העמים",למען כל העמים, לא נצליח להביא ברכה לא לעצמנו ובוודאי לא לעולם.

ולימוד זה איננו ניתן להיעשות בכמה דיבורים ברדיו, הוא הרי פרי של התמדה בלימוד בעמקות בלתי מוגבלת, במשך שנים רבות מאוד. ואם לא יֵעשה מיזמתנו, המציאות הקשה תלמֵד אותנו ללא ספק. בנתיים משלמים זאת תושבי דרום תל אביב וגם המתנחלים הסובלים מזרים שאין מקומם בארץ היהודים.

כעת "השטחיות משחיתה הרבה מאוד את הכוונה בדברי חכמה עמוקה" (צמח צבי) ומי שידבר על מדינת יהודים ליהודים ייתפש כגזען מן הסוג המחפיר. לכן אין פתרונות פלא אלא יש לצאת במלחמה גדולה נגד הבורות בכל ערכי העם הנבחר מאז מעמד הר סיני, ובתחילה יש ללמוד מגדולי אומות העולם את כל מה שהם כתבו על האומה הנפלאה הזאת ואחרי כן לגשת לכל מקורותינו מן תחילת התנ"ך עד האות האחרון שבתלמוד ועוד המון ספרים יסודיים.

מתוך כך ורק כך נראה את עם ישראל שקט ושאנן ואין מחריד, שש בבניין עירו ושמח בעבודת בית מקדשו שיבנה במהרה בימנו.