על שני יסודות עומדת ההתייחסות ליום הבחירות כיום חג. ראשון בהם היא העובדה שזכינו לשוב אל הפוליטיקה העולמית. הראי"ה קוק לימד אותנו כי עזבנו אותה של אונס שיש בו רצון פנימי, ועתה זכינו לשוב אליה. אנו קובעים את עתידנו במו ידינו. מובן הדבר כי זה לא הדבר היחיד המשפיע, ובעולמנו אדם פועל במערכת אילוצים וכוחות - ישנה מערכת בינלאומית; ישנן מסורות שאף בחירה בקלפי לא תשנה אותן; ישנן עוד מוסדות במדינה הזו, ועוד ועוד. אולם אלו החיים הממשיים, וזיכה אותנו ריבונו של עולם לשוב לארצנו, ולייסד את דרכנו בכוחות עצמנו.
חסד אלוקים גדול נסוך עלינו, ואנו מממשים למעשה בבואה של מצוות מינוי מלך, ומעמידים לנו שלטון ככל הגויים אשר סביבותינו - כמובן אלה שאנו סוברים שטוב להידמות אליהן. ברוך שהחיינו וקיימנו והגענו לזמן הזה.
שני בהם היא העובדה שתהליך הבחירות מייסד את דרכי ההכרעה במדינה שהקמנו. אנחנו מכריעים את המחלוקות הקשות בתוך האומה - על ידי פתקים. מנייר. לא מחומר נפץ. זה לא מובן מאליו. "סביבותינו" הגיאוגרפיות מלמדות אותנו כי כולן מכריעות את גורלן בכוח הכוח, האלימות, הנשק, חומר הנפץ ושפיכות הדמים. אנחנו - לא. הכרעות קשות עומדות על סדר היום, והן תכאבנה לחלק מאתנו ואפשר שלכולנו; בחלק מאתנו הן תפגענה בצורה אנושה - בין מבחינה מוסרית, בין מבחינה ערכית, בין מבחינה כלכלית, או מכל סיבה אחרת. ואף על פי כן - כולם מקבלים את העובדה שההכרעות על דרכנו אינן מתקבלות ברחוב מכוחן של מיליציות או הפיכות צבאיות. הן מתקבלות בקלפי, עם מערכות האיזונים והבלמים שאנו עצמנו קבענו אותן. לפעמים אנו מתייחסים בטעות למציאות הזו כמובנת מאליה, וסוברים שאין דרך אחרת. אולם מבט סביב, בעולם כולו, מלמד דווקא שרוב העולם חי בצורה אחרת, וגם במקומות שבהם מבחינה פורמאלית נערכות בחירות - זה "שיתוף השם" בלבד, ולא מהות. ברוך שהחיינו וקיימנו לזמן בו אנו החלטנו לפעול בדרך זו.
דברים אלה הם מעל לשאלה באיזו מפלגה בוחרים. יש בישיבת פתח תקווה דעות שונות ומגוונות, ואף שהאווירה הציבורית הכללית היא הצבעה ל"בית היהודי" - ב"ה לא כולנו עשויים מעור אחד. אלו מהותן של הבחירות. הישיבה גם יודעת את עמדתי ואת הצבעתי, אולם לא צריכה להיות לכך כל השפעה על אף אחד מהבחורים. אני ראש הישיבה של כל הישיבה, כמו גם משמש ברבנות ב"קהילה הוירטואלית" של "מורשת" ו"כיפה", ועל כן לא מביע את עמדותיי הפוליטיות בפומבי - רב צריך שיהיה רב של כולם. בשוב ד' את שיבת ציון היינו כחולמים.