אחת מהתופעות הידועות בישראל,היא הסקרנות המטורפת של נהגים שהרגע נקלעו לפקק שנוצר בגלל תאונת דרכים ל"ע.
מיד עם היווצרות הפקק שנולד בנתיב בו אירעה התאונה, נוצר במקביל בנתיב השני פקק שמצד האמת אין שום סיבה לקיומו אלא סקרנות טהורה ומזוקקת משל בזה הרגע נזדמנו הנהגים לתוכנית ריאליטי ונראה שחוץ מזריקת בוטנים לעבר זירת התאונה ה'הפקה' כבר תכננה הכול.
מה יש בסקרנות הממכרת הזו שכמו החלילן מהמלין גורמת לכל הנהגים להאט את נהיגתן לדעת ולנסות ולמצוץ את הרגע כמו פעוט המוצץ ארטיק שעוד רגע נגמר?
אולי זו החוויה שכרוכה בצפייה בתאונת הדרכים שמזכה אותנו בכרטיס כניסה לעבר הסרט האסור שמורכב מהתסריט שאנחנו עסוקים כל החיים בלברוח ממנו.
כל העולם הזדעזע מעריפת ראשם של 'גיימס פולי, סטיבן סוטלוף היהודי ודיוויד היינס הבריטי אבל האמת היא שמאות אלפי אזרחים נהרגו וממשיכים להרג בכל מיני מיתות משנות וכן, גם עריפת ראשים נמצאת בתפריט הזוועה הזה, רק מה, מסתבר שלמראות הזוועה שקוראים בכל יום מעבר לגבול כבר לא ממש עושים לנו את זה. כוחו של הרגל.
אבל פולי סוטלוף והיינס? הם מערביים. משלנו.
בניגוד גמור לשאר אזרחי העולם השלישי שנראים ומריחים שונה מאיתנו, פלי סולוף והיינס היו אמריקאים ובריטי בהתאמה. הם אכלו המבורגרים, שמעושירים שחורכים את הפלייסליסט של גל"צ וחלמו מן הסתם את החלומות המוכרים והרגילים שלנו:לפרוש מהעבודה ולהתנחל על בית חוף מדהים על רקע הכחול המכשף של האוקיינוס.
ובדיוק כמונו הסיכוי שמישהו מביניהם היה מביא שחייו יסתיימו בצורה טרגית כל כך היה מן הסתם נמוך עד אפס, מה שהזכיר לי איך ב'נתנה תוקף' של שנה שעברה חשבתי עד כמה ואם בכלל עוד רלוונטיות המילים של 'נתנה תוקף' לעידן שלנו:
"מי במים ומי באש מי בחרב ומי בחיה"
מי בחרב?נו באמת...מה אנחנו בימי הביניים?
ואז הגיעו התמונות והמראות ולרגע אחד ניסיתי להיכנס לתוך הראש של מי מביניהם, לובשי חליפות המוות האחרונות ולחשוב מה הייתי חושב לו הייתי יודע שבעוד מס' רגעים תונף הסכין ובאבחה אחת הכול ייגמר?
כמה הייתי נותן בשביל עוד טיפת חיים?
כך או כך, בדבר אחד אני בטוח:
אודות ל'צדיקים' מדאעש, ה'נתנה תוקף' השנה, יראה חי ומוחשי מתמיד.
אבינועם הרש, מחנך וסמנכ"ל 'חברים מקשיבים'.
לתגובות: avinoam811@gmail.com