הרמטכ"ל האחרון שענה לשם יואב, זכה לניצחונות מזהירים על האוייב, שידרג באופן משמעותי את הצבא וביצר את מעמדה הבטחוני של ישראל. מאידך, היו לו גם חילוקי דעות עם צמרת ההנהגה המדינית, שהגיעו למשברים של ממש, ובנוסף לכך הוא אף הואשם בחיסול של מתנגדיו. בלי קשר לרמטכ"ל הנוכחי, ולכל הפרשייה העכורה שמתנהלת כרגע בצמרת צה"ל - המדור מאחל בהצלחה לרמטכ"ל הנבחר, ומקווה שיזכה לרשת רק את תכונותיו החיוביות של היואב הקודם, שר צבאו של דוד המלך. חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלוקינו, וה יעשה הטוב בעיניו.



הכל אני יכול

לאחר חודשיים ארוכים בהם השתעממו הילדים מרוב חופש, והמבוגרים השתעממו מרוב פרסומות והמלצות לתעסוקה לילדים המשועממים, הגיע הזמן לסכם את כל מאות אלפי העצות שנזרקו בחודשיים האחרונים תחת כל עץ רענן, גזרו ושמרו בארון של בגדי הקיץ עד לחופשה הבאה:

הכי נדוש - טלוויזיה, אינטרנט, בריכה; הכי בטיחותי - טלוויזיה עם הגבלת ערוצים, אינטרנט עם חסימות, בריכה עם חסכמים; הכי יהודי - לנצל את אלול ולקחת את הילדים לסליחות בחמש בבוקר, אחר כך הם יבלו במיטה כל היום; הכי יצירתי - לזייף מסמכים, לשלוח לחדשות ערוץ 2 ולראות מה יקרה; הכי מקורי - לדבר ברשת החברתית האלחוטית, יוצאים מהבית ומשחקים עם חברים בחצר אפילו בלי חיבור לפייסבוק; הכי מסוכן - לנסוע בכביש לאנשהו.

התחשמלנו

בבית הכנסת של הגאון הרב חיים קנייבסקי, נפל דבר. למעשה, הסיפור מתחיל בכך שנפל בן אדם. התמוטט. בבית הכנסת לא היה מזגן, מכיוון שמתפלליו מחמירים שלא להשתמש בחשמל המופק ביום השבת (אלא רק בגנרטורים וכיוצא בהם), ויהודי אחד לא עמד בעומס החום וקרס באמצע התפילה. בעקבות המאורע הוציא הגר"ח קנייבסקי פסק הלכה מפתיע, שמתיר שימוש במזגן בשבת. ליתר דיוק, פסק ההלכה עצמו אינו מפתיע, כי לפני שכל ילד לומד שהקדוש ברוך הוא הוציא את עם ישראל ממצרים, הוא כבר יודע שפיקוח נפש דוחה שבת. מה שמפתיע, או אולי מאכזב, הוא שהגענו לרמה כזו של שיעבוד למכשירים. אנחנו כבר לא יכולים בלי חשמל.



הכיפה לא עוצרת באדום

מאז שהזאב טרף את כיפה אדומה וסבתא שלה, לא היתה עוד כיפה בצבע אדום שמשכה כל כך הרבה תשומת לב, כמו כיפתו החדשה של איתי שכטר מהפועל תל אביב. הוא שלף אותה אחרי הגול שלו בשבוע שעבר, הוא הבטיח לקנות שלל כיפות דומות לכל אוהדי הקבוצה וגם השבוע - כשישב פצוע ביציע - המצלמות המשיכו לחפש אותו ואת הכיפה (הפעם בלבן. צבעה השני של הפועל, או מעין כיפת שבת לרגל עלייתה לליגת האלופות). כבר לא מדובר באוהדי בית"ר ששרים "מאמינים בני מאמינים", אנחנו מדברים על הפועל. על הקבוצה הרשמית של השמאל הישראלי, על אלה שבימים עברו לא ציפו מהם אפילו לצעוק "יש אלוקים" אחרי ניצחון, על אלה שלא התעוררו לתשובה גם כשהחריבו את אושיסקין. הכיפה הופכת להיות טרנד לוהט גם במגרש, האדומים הופכים את עורם, ורק אבותיהם הסוציאליסטים והמרכסיסטים של מפא"י מתהפכים בקברם.

המלך במגרש

חשבתם שהמהפכה האמונית מסתיימת בהפועל ת"א? היא רק מתחילה. לאחר ששכוייח השבוע דאשתקד הוענק לנבחרת ישראל בכדורסל, הפעם הוא הולך לנבחרת הכדורגל. משחקי מוקדמות היורו עדיין לא יצאו לדרך, וספק האם יהיה אפשר להגיד שכוייח למישהו בנבחרת אחרי שהם יתחילו, אבל עוד לפני הקמפיין האמיתי על הדשא, ההתאחדות יצאה בקמפיין פרסומי, שאמור להרים את המוראל הלאומי לקראת הניסיון הבא להעפיל לאנשהו. לא ברור עד כמה זה יעזור, אבל בינתיים ניתן לראות ברחבי הארץ שלטי חוצות מחזקים, אולי ברוח אלול: "אמונה היא הניצחון הראשון".

בברכת שהשייטת תעשה משהו גם עם המדוזות שפולשות אלינו לים.