פרשיות השבוע

התורה היא חיינו ואורך ימינו, לא תמוש מפינו לעולם ועד, ובאופן כללי היא אמורה להתערב בכל דבר בחיינו. ובכל זאת, אחרי ששלט בודד שכמה טירונים הניפו בהשבעה של חטיבת כפיר הפך למאבק של התורה מול הצבא, וחקירה נגד רב שהוציא ספר על הריגת גויים הציתה מלחמה בין התורה למערכת המשפט, ועושה רושם שמעכשיו כל תקרית הולכת להתנפח לכאסח בין המדינה לבין כל התורה כולה - המדור תוהה האם באמת חייבים לערב את התורה בכל דבר. כל עוד לא תקפו ישירות את התורה, אפשר להשאיר אותה מחוץ לוויכוח. נכון, התורה מעל הכל, אבל אולי דווקא בגלל עליונותה - לא צריך להכניס אותה בתדירות גבוהה לעימותים והתנגחויות, רק כדי להראות שהיא העליונה.

מוטב מאוחר

תושבי גילה נפרדו השבוע, מי בצער ומי בשמחה, מהחומה שהקיפה עד כה את השכונה. איש לא פרץ את החומה, אף צבא אוייב לא הפיל אותה, פשוט הגיע הזמן להיפטר ממנה. היתה אינתיפאדה, ונגמרה. למעשה, הסרת החומה היא אולי האקט הראשון שמציין רשמית את סיומה של "האינתיפאדה השנייה", אף על פי שכבר שנים לא נורה שום דבר מבית גאלה לגילה, והשגרה הכואבת של פיגוע מדי שבוע חלפה כבר מזמן. הדרך למנוחה ואל הנחלה עדיין ארוכה, אבל כבר הרבה פחות מפחיד לנסוע בה. העניין הוא, שלא היתה שום הפסקת אש בסוף האינתיפאדה, לא היתה איזושהי שריקת סיום ברורה, פשוט כל אחד בזמנו החופשי שם לב שנהיה יותר בטוח. אז כמו שלא החליטו עד עכשיו שתם עידן חומת המגן של גילה, לא ידענו גם מתי להודות לקב"ה שאנחנו כבר לא חיים מפיגוע לפיגוע. אם כן, מוטב מאוחר מאשר לעולם לא: ברוך ה, האינתיפאדה השנייה הסתיימה. יודו לה חסדו.

בעוד מעריציהם של המתמודדים בכוכב נולד (לאן הגענו כבר, 8? 9? מי סופר) מצפים במתח לערב הגמר המתקרב, יש כאלה שמתוחים מסיבות אחרות. גורמים בירושלים, העיר שתזכה לארח השנה את האירוע המתוקשר, כבר נכנסו ללחץ בעקבות העובדה שלידתו של הכוכב הבא צפויה להתרחש במוצאי שבת. כידוע, לכל מוצאי שבת יש שבת, והופעת ענק במוצ"ש פירושה הכנות קדחתניות בשבת עצמה, הרבה לפני ששלושה כוכבים יוולדו בשמים. בפרט כשאנחנו בעיצומם של לילות שעון הקיץ הקצרים, שבהם רק מכבים את הנר של ההבדלה, וכבר צריך גם לכבות את שאר האורות וללכת לישון. המדור מקווה שמפיקי כוכב נולד יסיקו את המסקנה הנכונה - עדיף לקבוע אירועים כאלה לימים אחרים בשבוע, ולא יגיעו למסקנה אחרת - עדיף לא לקבוע כלום בירושלים, כי זאת עיר של דוסים ולמי יש כוח להסתבך איתם.

יומני היקר

רק לא מזמן יצא לאור היומן הראשון לנוער הדתי, וכבר הולך ומתפתח לו שוק של יומנים כאלה. רק לפני שנתיים, התלמידים חובשי הכיפות שרצו בסך הכל לקנות יומן לקראת שנת הלימודים הבאה, היו צריכים לבחור בין יומן של ערוץ הילדים ליומן של נינט; עכשיו כבר יש יומן לילדים של "פרסומי ישראל", ויומן מיוחד לבנות המגזר, ויומן של "עולם קטן", ויש מצב שעוד היד נטוייה. מצויין שיש אלטרנטיבה, ויש אפילו מגוון ומבחר בתוך האלטרנטיבה הזאת, כל עוד זה לא הופך לשוק מסחרי או לזירת מאבק בין אגנדות שונות בציונות הדתית, מעין עלוני שבת לכל השנה.

משמרת השבת 2

שכוייח השבוע מוענק לנבחרת ישראל בכדורסל. עמרי כספי וחבריו עשו חיל בימים האחרונים במוקדמות אליפות אירופה, ובקצב הזה הם עוד יתנו לאירופאים עוד כמה סיבות לשנוא אותנו, ויביאו כבוד לכדורסל הישראלי. האמת היא שהמדור קצת מאוכזב מההישגים, כי לפני תחילת המשחקים הנבחרת ערכה אימון בשבת, והיה כל כך מתאים שהם ינחלו מפלה צורבת, ויהיה אפשר לכתוב שזה מה שקורה כשמחללים שבת בפרהסיא. אבל כנראה שבעולם הזה לא הולכים לקו העונשין אחרי כל עבירה, והחשבונות קצת יותר מורכבים.

ותהייה קטנה לסיום

משטים לעזה? מסמך גלנט? שרב כבד? הבעיה האמיתית של מדינת ישראל והעם היהודי כולו רק מתחילה. הצלחנו להינצל מבאג תש"ע, ובאופן כללי די הסתדרנו עם שמה של השנה האחרונה, אבל אנחנו (חוץ מבני עדות המזרח ששומרים על הגייה אותנטית, אבל להם יש "בעיה" אחרת, כל לפנות-בוקר מאז ראש-חודש אלול) הולכים ונכנסים למצוקה קשה יותר. אנחנו עוברים משנה אחת לשנה אחרת. עד כה, לא היתה לנו בעיה לומר ש"מזג האוויר בתשנ"ט היה חם יותר מבתשנ"ח", או ש"צפויים שינויים בשנת הלימודים התשס"ד לעומת שנת הלימודים התשס"ג", אבל איך בדיוק נוכל - מבלי לאמץ כל פעם את הגרון - להגיד משהו על ההבדל בין תש"ע לתשע"א?

בברכת ירידה קלה בטמפרטורות במהרה בימינו אמן.