נשיא המדינה השתתף הערב (ה) בעצרת לזכרו של מייסד ישיבת הר עציון, הרב יהודה עמיטל זצ"ל, במלאת שלושים לפטירתו. כאלף איש, רובם תלמידי ובוגרי הישיבה ובהם שרים, חברי כנסת ואישי ציבור, השתתפו באירוע הזיכרון לדמותו של מי שהקים את הישיבה לפני למעלה מ-42 שנים.
העצרת, אשר התקיימה בבית המדרש של הישיבה באלון שבות, נפתחה בארבעה שיעורים קצרים על תפילות הימים הנוראים מפי תלמידי הרב עמיטל: בנו, הרב יואל עמיטל, הרב אליהו בלומנצווייג, הרב רא"ם הכהן והרב יובל שרלו. בהמשך הערב אף נערך סיום הש"ס, אשר נלמד על-ידי תלמידי ובוגרי ישיבת הר עציון, לעילוי נשמתו.
חיפש את המאחד
"הרב יהודה עמיטל, זכר צדיק לברכה, חיפש את המאחד מפני שהייתה אחדות בנפשו", אמר נשיא המדינה, שמעון פרס. "הוא יצר אחדות מפני שבלבו היתה אהבת העם. הוא דלה מן המקורות העתיקים שלנו אבני יסוד ייחודיות, והגה ובנה היכל רוחני משלו שעמודיו האיתנים נשאו את כבוד האדם שנברא בצלם. את ישראל שבה צריכים להיות ערבין זה לזה. התייצבות בשערי הביטחון ורדיפת שלום כמקשה אחת".
הנשיא פרס הוסיף ואמר כי "לרב עמיטל היה אורך הרוח ויכולת ההתמדה לעודד את המסע של העם היהודי כמסע מוסרי, שערכו גדול ואנו המעט שבעמים. לרב עמיטל היה מבט גבוה ופנורמי על הנעשה בישראל. הוא עצמו היה כגשר נטוי בין חופי ישראל - הדתי והחילוני, הביטחוני והמדיני, העכשווי והנצחי".
"הוא בא, התייצב וקרא לאחדות ויציבות"
הנשיא סיפר על שיתוף הפעולה אשר הביא את הרב עמיטל לעולם הפוליטי. "בעודי עטוף באבל הוטלה עליי האחריות של ראש ממשלה. ידעתי שלמעשה הרצח אין ולא תהיה סליחה ומחילה, שצריך למצוא ולהעניש את האשמים, אבל אין לפגוע בחפים, ואין לבקע את העם. חיפשתי שותפים, נקיי כפיים וטהורי לב בפני אדם ואלוהים. פניתי אז לרב יהודה עמיטל".
"ידעתי שהרב עמיטל אינו שואף שררה" סיפר הנשיא שחש כי בעיני הרב עמיטל קודמת התורה לשררה. "אבל ביקשתיו הפעם לא רק לשרת בממשלה, אלא לשרת עם אלוהים ואדם. הוא עשה זאת בנפש חפצה, באצילותו הטבעית, בתחושה גורלית שאסור ליפול קורבן להרס עצמי. בלבי שמחתי שנמצא אדם בעל שיעור קומה ובעל שאר רוח. שבשעת מצוקה לעמו - הוא בא, התייצב וקרא לאחדות ויציבות. הוא השרה אמון ונחמה. לאדם כזה קוראים צדיק".
כמה גדול צריך להיות אדם כדי שלא ישחק את הגדול
הרב אהרן ליכטנשטיין, ראש ישיבת הר עציון ושותפו להנהגת הישיבה, סיפר כי "דמותו הייתה קורנת ומושכת, כל אחד מוצר בו פינה מסויימת שלאורה פגש בכל אישיותו". לדבריו אחת התכונות העיקריות באישיותו של הרב עמיטל הייתה הרגישות הגדולה למשפחות אשר שכלו את היקר להם בנסיבות טרגיות. "מי שהכיר את ההיקף והעומק של רגישותו, שמע את הבכי הפנימי. הרגשת שגם כשהוא נמצא בבית המדרש, בתוך המסתרים שלו, הוא בוכה", סיפר הרב ליכטנשטיין.
"היה צירוף נדיר באישיותו, מחד תחושה של מנהיגות שבכוחה להשתלט על כל סיטואציה טרגית ומאידך רוך ורגישות המשקפים את עומק ההזדהות עם היגון. הוא היה איש אמת אשר מעולם לא זייף את תחושותיו, מלא הזדהות אמיתית", אמר הרב ליכטנשטיין.