ראש עיריית ירושלים טוען כי לא רק שוועדת הבחירות כשלה בתפקידה להסדרת הליך ראוי לבחירת הרבנים, אלא שנוצרו הסדרים בלתי ראויים, אינטרסנטיים ופוליטיים, העשויים להביא לבחירתו של רב חרדי לעיר. "התנהלות וועדת הבחירות הממונה על הליך הבחירה הינה קלוקלת והחלטותיה פסולות מיסודן. נציגי הועדה נבחרו בניגוד לכללי המנהל התקין, תצהירים לבתי הכנסת הועברו באופן חלקי ומגמתי תוך העדר נתונים רלוונטיים, נציגי העירייה ועו"ד משקיף לא זומנו לישיבות והבחירה בבתי הכנסת הייתה מגמתית, סלקטיבית ופוליטית", טוען ברקת בעתירה.
יצויין כי עתירתו של ברקת לבג"ץ מגיעה על רקע שורה ארוכה של פעולות שיזם ראש העיר במהלך שלוש השנים האחרונות, במטרה להביא לבחירת רב ראשי ציוני לירושלים לצד רב חרדי. לטענת עיריית ירושלים, אוכלוסיית התושבים בירושלים מורכבת באופן כללי מכ-1/3 אוכלוסיה חרדית וכ-2/3 אוכלוסיה ציונית (חילונית, מסורתית ודתית לאומית). על כן, סבור ראש העיר כי מצב בו לציבור הציוני המהווה כאמור כ-2/3 מתושבי העיר היהודיים, יהיה ייצוג של 40% בלבד מנציגי בתי הכנסת באסיפה הבוחרת ואילו למגזר החרדי, המהווה 1/3 מתושבי העיר היהודיים יהיה ייצוג של כ-60% באסיפה הבוחרת הוא מצב בלתי ראוי, אינו צודק, ועומד בסתירה ברורה ללשון התקנות ולרוחן.
הצלחת הרב בתפקידו תלויה בשיתוף הפעולה
"רב ראשי מן הזרם הציוני הוא הכרח בעיר בה 70% מהאוכלוסייה היהודית איננה חרדית והינה בעלת צרכים ייחודיים משלה", אמר ברקת. לדבריו, "לרב תפקיד משמעותי בייצוג העיר ותושביה, במעורבות בסוגיות הקשורות לעיר ובניהול ענייני הדת לצרכי האוכלוסיות השונות בה. לציבור הכללי, בניגוד לציבור החרדי אין "רבני קהילות" ולכן דמות רב שמייצגת אותו היא בעלת חשיבות רבה".
"חשוב שרב ראשי ציוני שייבחר יידע לייצג את כל האוכלוסייה הציונית בעיר, ייתן ביטוי לצרכי הנשים בעיר, לאוכלוסיות החילונית והדתית לאומית וללא ישראלים", אמר ראש העיר, שהדגיש כי לדעתו ראוי שרבניה הראשיים של בירת ישראל ייבחרו בצורה דמוקרטית אשר משקפת את הרכב האוכלוסייה.
"אני מצפה ומחכה לרגע בו יתמנו רבנים לירושלים, ונוכל לפעול יחד לקידומה של העיר. הצלחת הרב בתפקיד תלויה בשיתוף הפעולה עם ראש העיר, ואני בטוח שככל שייבחר רב המקובל על ציבורים רחבים בעיר שיתוף הפעולה יהיה הדוק ופורה יותר, למען תושבי העיר", הוסיף.