צורך בסיסי אנושי שקיים אצל כולנו הוא הצורך לחוש עצמנו כאנשים ייחודים. כל אחד מאיתנו רוצה להרגיש שיש בו משהו ייחודי, משהו שיש אותו רק לו. כל אדם רוצה להרגיש שהעולם זקוק לו. שאנו מעניקים לעולם משהו ייחודי. שהרי אם יש מישהו שעושה את הדברים בדיוק כמוני, מי צריך אותי?
פעמים רבות אנשים משתמשים במשפט "לפחות הוא השאיר משהו אחריו" כניחומים על פטירה של אדם אחר, או גם כביטוי לרצון שלהם "אני רוצה שיישאר משהו אחרי". ישנו רצון בסיסי אנושי שיישאר משהו אחרינו, רושם מאיתנו בעולם.
צורך זה נובע ממקום אמיתי ומהותי, כי כולנו נבראנו ייחודים באמת וממילא אנו שואפים להעניק לעולם מאותו הייחוד שלנו.
אך בעצם במה מתבטא הייחוד של האדם? מה הופך כל אחד למיוחד?
הבדלים בין אדם לאדם
לכול בני האדם בבסיסם יש את אותן הכוחות והתכונות, יש כוחות של נתינה, של שמחה, של אהבה, של גבורה ועוד ועוד. עם זאת ההרכבים, המינונים, דרך ההופעה והביטוי שלהן היא אחרת ושונה אצל כל אדם.
יכולים להיות לדוגמה מספר אנשים שהם מוכשרים מאוד במוסיקה, אך לעולם אף אחד לא ינגן או ישיר בדיוק כמו השני. לאחד יש קול יותר גבוה, לשני נמוך, השלישי מעדיף לנגן, הרביעי דווקא לנצח על מקהלה וכו. יכולים להיות כמה מהנדסים, אך אף אחד לא יפעל בדיוק כמו השני. לכל אדם יש את צורת הפעולה שלו, את דרך הביטוי הייחודית שלו בבריאה.
כל אדם גדל במקום אחר, בשכונה שונה, כל אחד עבר התמודדויות שונות חברים ומשפחה אחרת.
אדם שגדל בעיר יהיה שונה מאדם שגדל בכפר, אדם שגדל עם שני אחים יהיה אחר מאדם שגדל עם שמונה אחים או גם הבן הבכור שונה בחוויותיו מהבן הקטן או האמצעי.
לכל אחד יש רגשות, לכולנו יש מחשבות, לכולנו יש צרכים ורצונות. אך אצל כל אדם זה מופיע ומשפיע בדרך אחרת ושונה. כולנו מורכבים מאותם החומרים, אך לכל אחד יש מינון אחר, ויסות והרכב אחר.
אף אדם לא יעשה בדיוק את מה שאתה עושה, כי אף אחד לא עבר בדיוק את אותן הדברים שאתה עברת, לאף אדם אין את אותה תשלובת כוחות ורצונות כמו שלך.
ולכן צריכים את כולם.
לכל אחד יש באמת מקום ייחודי בעולם.
העולם זקוק לך. העולם צריך את הטון הייחודי שלך. צריך באמת.
כך גם בדברים רוחניים. אף אדם לא יוכל להתפלל את התפילה שלך, אף אדם לא יוכל לשמור שבת כמו שאתה, אפילו אברהם אבינו לא יוכל לשמור שבת ולהתפלל בדיוק כמוך. זאת השבת שלך עם האישיות שלך, זאת התפילה שלך מהמקום שלך, זה רק שלך! ולכן היא כל כך חשובה, אף אחד אחר לא יעשה זאת במקומך.
לכולנו ישנן משימות ותפקידים למלא בעולם, אם אנחנו לא נמלא אותן, אין שום אדם אחר שימלא אותן במקומנו, אלו הם המשימות שנועדו לנו. ואולי גם לכך התכוונו חז"ל בדבריהם שכל אדם צריך לומר "בשבילי נברא העולם". העולם זקוק לך, לעשייה שלך, להשפעה שלך, לייחודיות שלך.