"הרב עמיטל היה איש של תורת חיים, של חיבורים וסתירות, מישהו שחי בעולם של יהדות פשוטה, יסודית, נטועה בעולמה של תורה, אך עם זאת מורכבת ונוגעת ביסודות עמוקים של הנפש", כך ספד אמש (ב) הרב יובל שרלו, ראש ישיבת ההסדר פתח תקווה, לרב יהודה עמיטל, שהיה מורו ורבו בישיבת הר עציון. "אנו, תלמידיו וממשיכי דרכו של הרב עמיטל, חיים מדמותו, מענקיותו בתורה, מאומץ לבו, מישרותו, מההרמוניה שבו, מההעצמה שהוא העצים אותנו. הוא זה שיצר ובנה והרים אותנו, והיווה מעיין נובע מכל העולמות בארבעים השנים האחרונות. אני רק יכול לומר שאני מתגעגע", אמר הרב שרלו בפני תלמידיו בישיבת ההסדר.
מקוריות לא רגילה
"הרגשנו שאנחנו עומדים בפני בשורה, בפני משהו אחר, לא לעיסה של משהו קיים אלא מקוריות לא רגילה", אמר. בתחום הלמדני, ציין את עיסוקו הנרחב של הרב עמיטל בספרות השו"ת, ואמר כי "הרב עמיטל ידע שו"תים בהיקפים עצומים, בניסיון לעמוד על החידוש בלימוד, על המקוריות, על הצליל המקורי כמפתח להבנת ההלכה".
ביחס לאומץ הלב הציבורי שאפיין את הרב עמיטל, אמר הרב שרלו כי "אומץ הלב הציבורי מעניק זכות עצומה להיות נאמן לאמת שלך, אך הוא גובה מחיר כבד. נדרש אומץ לדאוג לקידוש השם, לשמירה על שמו ופארו של ריבונו של עולם; בעולם דתי ורוחני שטוען שהכל הלכה, נדרש אומץ לב לטעון דווקא שלא הכל הלכה, שההלכה הותירה מרחב עצום לנורמאליות ולמוסר הטבעי; נדרש אומץ להעמיד פרשנות אחרת למשנת הרב קוק מאלה שטוענים שהם ממשיכי דרכו הבלעדיים; נדרש אומץ לבחור בעמדות שמאל דתי, ולקבוע כי מבחינה הלכתית שאלת עם ישראל קודמת לכל דבר אחר, וייתכן כי לטובת האומה הישראלית יש לסגת מן השטחים".
קידוש השם בעיני הבריות
הרב שרלו המשיך ואמר כי הרב עמיטל היה הרב הלוחם הגדול ביותר שפגש. לדבריו, הרב עמיטל נלחם כנגד סיסמאות וכנגד שטחיות וחד-מימדיות. "ממנו למדנו שעומק אמיתי הוא מורכב. לא כל מורכבות היא עמוקה, אך עומק לא יכול להכיל חד מימדיות. הרב עמיטל, עוד לפני שידענו מהי כת, היה לוחם מאוד גדול נגד תפיסות כיתתיות, כאלה שרואות את כל האמת לעצמן", אמר.
לדברי הרב שרלו, אחד הדגשים במשנתו של הרב עמיטל היה ההרמוניה, "הרמוניה היא לא רק התלהבות ודבקות, אלא גם שאלת מוסריות התורה. התורה צריכה באופן בסיסי להיות מוסרית, ואת ההרמוניה המוסרית הזו הוא תבע."
במהלך הדברים סיפר הרב שרלו על חוויה קשה הזכורה לו ביחסיו עם הרב עמיטל. לאחר הטבח בסברה ושתילה במלחמת לבנון הראשונה, כתב הרב עמיטל מכתב לשרי המפד"ל בו תבע מהם, באמצע המלחמה, לפרוש מן הממשלה שכן שיתוף פעולה עם ממשלה העוברת בשתיקה על הטבח הוא בגדר חילול שם שמים. לדברי הרב שרלו הדבר גרם לו זעזוע עמוק, שכן פעולה שכזו באמצע המאבק, וכשאומות העולם כולן נגדנו, מעוררת תהיה גדולה. "אני חושב שבכל תולדות מערכת הקשרים שלי עם הרב עמיטל זו הייתה הנקודה שהייתי הכי רחוק ממנו, אך היא זו שבסופו של דבר החזירה אותי אליו". לדברי הרב שרלו המכתב הזה הציב בפניו את עוצמת ההרמוניה המוסרית של הרב עמיטל, ואת הנקודה המרכזית במשנתו, קידוש השם, העובדה כי שמו של הקב"ה צריך להתקדש גם בעיני הבריות.