"הגאון הרב אליהו אמנם היה חרדי, אלא שהוא אהב את כלל ישראל ואת ארץ ישראל. כלומר, הוא היה חרדי אמיתי, או כפי שנוהגים לכנות: חרדי מתון", כך כתב הרב שלמה אבינר, רב היישוב בית אל וראש ישיבת עטרת ירושלים בירושלים, במאמר שפרסם בעיתון "מקור ראשון".
"בצעירותו היה הרב אליהו חרדי קיצוני, נגד המדינה. אך הקב"ה סיבב שיגור בסמיכות לישיבת מרכז הרב. רבנו ראה את תלמידי הישיבה, ובהם צדיקים ותלמידי חכמים גדולים", הסביר הרב אבינר ונימק כי התקרבותו של הרב אליהו זצ"ל אל חוגי הציונות הדתית, מבוססת על כך שכשרשם את בנו, הרב שמואל, לישיבה קטנה - בחר לרשום אותו לישיבה לצעירים. "שם הוא נעשה ציוני מכף רגל ועד ראש. וכך הג"ר אליהו, דר יחסי השכנות ודרך בנו, התקרב והתקרב, והבין שזה לא כמו מה שאומרים. עם מרן הרב קוק ורבנו הרב צבי יהודה הוא אמנם לא בא בקשר, אך כיבדם למאוד", כתב.
לדברי הרב אבינר, "הרב אליהו היה חרדי, אבל חרדי כמו שחרדי צריך להיות. החרדים לא קלטו מה היא תחיית האומה בארצה, אבל אין זה אומר שלא צריכה להיות אהבת ישראל לכל עם ישראל". לראיה, מביא הרב אבינר כי בספרו של הרב אליהו זצ"ל על המועדים, "מאמר מרדכי", "אין מילה בעניין יום העצמאות ויום ירושלים. אמנם ישנה שמועה שהיה אומר הלל ביום העצמאות ביחידות, אבל ברבים הוא לא אמר". כמו כן, מציין הרב אבינר, כי הישיבה של הרב אליהו הינה "חרדית לגמרי".
"עם כל זאת", מדגיש הרב אבינר בסיכום המאמר, "הוא מסר נפשו, זמנו וכוח לתמוך במאבק על ארץ ישראל". לדבריו, "הוא היה איש אמת שהעריך מאוד את הציבור הדתי לאומי, כיוון שהוא ראה את התורה הגדולה הצומחת שם. הוא התחבר אלינו, ואנחנו התחברנו אליו. הוא הכיר אותנו, אהב אותנו והעריך אותנו, וגם אנחנו הערכנו אותו הערכה עצומה".