האם עץ הדעת היה עץ תפוח? על-פי תוכנית הטריוויה "אחד נגד מאה", הסיפור המקראי מעט שונה מכפי שהמקורות היהודיים מתארים אותו. אמש (א) שודרה תוכנית מיוחדת של "אחד נגד מאה" שהוקדשה, לכבוד החופש הגדול, למתמודדים הצעירים.
בשאלה הראשונה שהוצגה למתמודד, אלון ספיר, נשאל ספיר על ידי מנחה התוכנית, אברי גלעד: "לפי המסופר, מי מהבאות לא אכלה תפוח?". התשובות האפשריות שהוצגו על לוח התשובות היו: כיפה אדומה, חוה או שלגייה.
בתשובתו, בחר המתמודד באפשרות הראשונה, לפיה כיפה אדמה הייתה היחידה שלא אכלה את הפרי המתוק. "חוה אכלה תפוח כשהנחש פיתה אותה, על פי הסיפור התנ"כי", נימק המתמודד את בחירתו. שמונה מתמודדים מן הקהל נכשלו בשאלה הראשונה ופרשו מהתוכנית, מה שזיכה את המתמודד בשמונים שקלים.
התלמוד במסכת ברכות, מתלבט בין שלוש אפשרויות למוצאו של עץ הדעת: "רבי מאיר אומר: גפן היה, שאין לך דבר שמביא יללה על האדם אלא יין, שנאמר: "וישת מן היין וישכר"; רבי נחמיה אומר: תאנה הייתה שבדבר שנתקלקלו בו נתקנו, שנאמר: "ויתפרו עלה תאנה"; רבי יהודה אומר: חטה הייתה שאין התינוק יודע לקרות אבא ואמא עד שיטעום טעם דגן".
על-פי מקורות מאוחרים יותר, כך למשל לפי דעתו של הבן איש-חי, עץ הדעת היה עץ מיוחד שכלל בתוכו את שלוש האפשרויות שהוזכרו בתלמוד. לפי חלק משיטות הגאונים הפרי האסור היה דווקא אגוז, זאת לעומת המדרש בבראשית רבה, הגורס את דעתו של ר אבא דעכו שאמר "אתרוג היה". אך אף אחד מן המקורות היהודים לאורך השנים איננו מעלה את האפשרות לפיה היו אלו תפוחים שגדלו על עץ הדעת.
הטעות של הפקת התוכנית מושתת, ככל הנראה, על התפיסה הנוצרית בה מוזכר עץ הדעת כעץ התפוח. דבר שהוביל את הציירים הראשונים בהיסטוריה לתאר את הסיפור המקראי דווקא כך ולתמונת התפוח להיחקק בתודעה האנושית.