לא ברור מה סימל סופית את קריסתו של שלטון החוק בישראל, אם זריקת נעל על נשיאת בית המשפת העליון או פסק הדין שניתן למשליכו בעקבות כך. במשך שלושת השנים הקרובות יספיק פיני כהן לחלוק תא עם כמה עשרות עצורים שיכלאו אחריו וישתחררו לפניו, כאלה שלעומתם הוא צדיק יותר מחיים הכט ביום כיפור.
לאחרונה נדמה כי על בית המשפט השתלטה רפורמה כלכלית הזויה, לפיה כל יום שיוסיף השופט לגזר הדין יעלה לו כסף שיופחת ממשכורתו, ושלחלופין כל יום שיענה בו את הדין יזכה אותו בקופון למזנון בג"ץ. במדינת ישראל אין יותר, אולי מאז נובמבר 1995, סעיף אישום "רצח". לא קיים. נהגים מסוממים ושתויים שברחו מזירת התאונה במקרה הטוב "גרמו מוות ברשלנות". אלימות? לפי תקדימים כשל אריק קרפ הי"ד, כבר מצטייר שמספיק אם יטען הפרקליט שנכון, מרשי אמנם דחס אותו לבלנדר לעיני שני ילדיו הקטנים ופיזר את התוצאה בחלקים שווים בין קיבוצי הנגב, אבל זו עדיין רק "הריגה". התביעה, מצידה, צריכה להוכיח שהרוצח תיכנן ויזם את המעשה לפחות כמו שמייקל סקופילד מתכנן פריצה למתקן ממשלתי.
היה עדיף לדרוס את בייניש
אינני מטיל ספק בכך שזריקת נעל על שופטת היא חמורה מאוד, והעונש חייב להרתיע. אבל פה קבור הכלב: במדינה בה אנס נכנס לכלא לשנה וחודשיים ומרצה שני שליש מהתקופה שנגזרה עליו - "עונש מרתיע" הוא מאסר למשך ראש חודש סיוון מעובר. קדוש מעמד השופט ככל שיהיה, לא יתכן שביזויו יחשב חמור מרצח, שכן כפי שגם ראשון הממלכתיים יודה, לא בכדי כלול "לא תרצח" בין עשרת הדברות. האיסור לחבול, לעומתו, נלמד בעקיפין מדיני מלקות. האיסור לבזות את השופט לקוח במקרה הטוב איפשהו מתוך פסקי האחרונים.
הלקח היחיד שתצליח מערכת הענישה האבסורדית להטמיע יילמד כשיכניסו לתאו של פיני כהן את העצור היחיד שישתחרר אחריו, טל מור, החשוד בדריסתו של שניאור חשין. טל מור ישב ככל הנראה כמה שנים, וגם זה בגלל סיבות שאינן קשורות לאחוז האלכוהול שהיה בדמו כשפגע וברח. או אז, לראשונה מאז מעצרו, יתחרט פיני כהן. הוא יבין שאם כבר, היה עדיף לו כבר לדרוס את בייניש.
העונש שהטילו על פיני כהן אינו מידתי. הוא הוגן באופן אובייקטיבי ואולי אף סלחני, אך איננו מידתי ביחס לישראל 2010. זו הבעיה העיקרית במערכת משפט סלחנית מדי, האיפה ואיפה ניכרים בה הרבה יותר. ולא, לא רק בין רצח לזריקת נעל. למקרה ששכחתם, כשהחרדים זרקו נעל על מערכת המשפט, הם קיבלו הרבה פחות.