לאחרונה עלה על שולחן הדיונים בקבוצות המודעות העצמית שלי מושג חדש - חוזה נישואין. לא מדובר בסעיפים להם מתחייב החתן לכלה על פי הכתובה מתחת לחופה, אלא על חוזה אחר לגמרי.
מתברר כי כל זוג כאשר הוא בא בברית נישואין חותם מבלי דעת על חוזה סמוי, בלתי נראה. סוג של חוזה שלא מדברים עליו. הוא קשור לאופי של בני הזוג, תחומי ההתעניינות שלהם, רמת שמירת המצוות שלהם, וכדומה. לפעמים מצליח החוזה והוא נידון בגילוי לב בין השניים, אך לפעמים קורה שהחוזה הסמוי לא עולה לדיון שכן בני הזוג אינם מודעים לו - דבר שכמובן עשוי להוליד בעיות וקשיים בהמשך הדרך.
כך למשל שני מתנחלים צעירים שחלמו לגור באוהל על גבעה בשומרון, עשויים לאחר שנתיים לגלות דברים שלא חשבו עליהם קודם לכן. הוא יגלה כי הוא לא מתחבר ללכידות ההדוקה של החברה וזקוק לספייס שלו, היא תגלה כי הבוץ שנכנס אליה הביתה בחורף מוציא אותה מדעתה וכי חייבת מזגן בקיץ.
או במקרה אחר בו התחתן זוג דתיים-לייט, אך במהלך עשר שנות נישואיהם עברה על הבעל רוח טהרה והוא החליט להיות דתי יותר. כבר לא מוצא חן בעיניו לראות את אשתו מתהלכת בשרוול קצר, צופה שעות בטלויזיה, ומסרבת ללכת לשיעורים תורניים. הוא מתלונן בפני הרב שלו, והיא בפני החברה שלה. שני מקרים אלו ורבים אחרים הם דוגמאות לשינוי חוזה הנישואין הסמוי.
לא פעם מוצאים עצמם בני זוג בוגרים, שילדיהם עזבו את הקן, בזוגיות חדשה. האישה כבר לא יולדת - מניקה - מטפלת בקטנים וכעת עתותיה בידיה. היצע מגוון של קורסים וחוויות תרבותיות חדשות מוציאים את האישה מהבית, ושאלת ההסבה המקצועית עומדת על הפרק גם היא. פתאום עומדת מול בני הבית אישה, אם וסבתא חדשה. איך הם יעכלו את השינוי?
המודעות לגמישות בחוזה הנישואין הסמוי, היא המפתח למעבר חלק יותר בין חוזה סמוי אחד למשנהו במהלך החיים המשותפים. באחד ממפגשי הנשים חשבנו אולי באמת היה כדאי להגדיר את הנישואין כחוזה עסקי בין שותפים, שכל שנה דנים בחוזה שלהם מחדש ושוקלים: האם ברצוננו לשנות משהו, להוסיף סעיף, למחוק סעיף? האם אנחנו באותו מקום, או שמא עובר עלינו שינוי? ממש לשבת ולדבר על הנושא מדי שנה. לידות, שמחות, מעברי דירה, שינוי מקום עבודה, פטירת הורים- אלו נושאים מספיקים לחולל שינויים דרמטיים אצל שני בני זוג.
אם זוג נכנס למערכת הזוגית בידיעה שכל שנה או כמה חודשים הם יושבים לגבש מסמך עקרונות משותף מחודש- יהיו להם פחות הפתעות, פחות חיכוכים, ותיווצר מערכת זוגית ומשפחתית גמישה ורעננה.
לאחרונה העליתי את האופציה הזו בפני חברה צעירים. אחת מחברותי השדכניות הציעה את המילה שותפות כמגדירה את מוסד הנישואין, והתפתח דיון סוער. משום מה המילה צרמה באוזני המשתתפים, והם העדיפו הגדרות אחרות, כמו זוגיות. המילה שותפות פשוט קלקלה להם את הרומנטיקה. אבל דווקא הגדרת מוסד הנישואין כמקום בו מבררים חוזה סמוי ושותפות, היא זאת שתמנע את הנפילות שחווים החברה לאחר נישואין. עם שוך המוסיקה ואווירת הריחוף בתחילת הנישואין, מודעות עצמית לתהליך הבונה שיבוא אחר-כך, במשך כל החיים- יביא בעקבותיו את האהבה המיוחלת. אהבה אמיתית ומבוססת על אדנים מוצקים של חוזה יציב וברור.