ועדת החינוך של הכנסת דנה היום (ב) בגבולות חופש הביטוי של אנשי חינוך. זאת לאחר שמספר חברי כנסת הגישו הצעות לדיון מהיר בנושאי חדירת תכני התנועה האיסלאמית לבתי הספר בישראל. חלק מחברי הכנסת שהשתתפו בדיון טענו ללגיטימיות התכנים, כחלק מעקרון חופש הביטוי.
חברי הכנסת הביאו, כדוגמה נגדית, את תכני הלימוד של הציונות הדתית הנלמדים בבתי הספר הממלכתיים-דתיים. חברי הכנסת טענו כי התכנים בבתי הספר הציונים-דתיים מושפעים מעמדות פוליטיות. לדבריהם, בתי הספר הציונים-דתיים רגילים לסדר יום פוליטי, במסגרתו נוהגים המוסדות לשחרר את התלמידים להפגנות בעלי צביון פוליטי.
לתלמידים אין חופש שלא לשמוע מה שאומר להם מחנך או מנהל, הם שבויים בידי המורה ולכן איש חינוך צריך לקבל על עצמו איפוק, ריסון ומגבלות בכל הקשור לחופש ביטוי פוליטי" אמר יו"ר ועדת החינוך והתרבות, ח"כ זבולון אורלב. "יש חוק מטרות החינוך, והורים ששולחים את ילדיהם לבית הספר צריכים ביטחון מסוים שילדיהם יחונכו על פיו ולא יעוצבו על פי דעות פוליטיות של מנהל כזה או אחר".
"ללמד שיש לנו זכות על הארץ - זה לא פוליטיקה. היישום האקטואלי של הזכות הזו זו פוליטיקה", אמר ח"כ אורלב, "יש מחלוקת לגבי יישום הזכויות שלנו בארץ. להטיף לכיוון אחד זה פסול מהיסוד ונוגד את החוק. המציאות של שליטת ישראל ביהודה ושומרון זה המצב החוקי ולכן מנהל לא יכול להטיף נגדו".
לצד הערך הלימודי יש גם מרכיב חינוכי ערכי
חבר ועדת החינוך ח"כ יעקב כ"ץ (כצלה), יו"ר מפלגת האיחוד הלאומי, טען בוועדה כי ההשוואה בין תכני התנועה האיסלאמית לבין הנוהג המקובל בבתי הספר הדתיים, הינה מקוממת. "ערכים ציוניים של אהבת ישראל עומדים באופן לעומתי לתכנים של התנועה האיסלאמית החותרת תחת אושיות קיומו של העם היהודי ומדינתו. מבחן התוצאה מוכיח שהערכים שאנו מלמדים במוסדותינו הינם ערכי היסוד של עם ישראל במדינתו", אמר.
שר החינוך, גדעון סער, אמר במסגרת הדיון כי "גם לאיש חינוך יש דעות ואנו רוצים למשוך למערכת אנשים שיחנכו לערכים, לא טכנוקרטים". לדבריו, "לא רוצים מערכת שתעסוק רק בהוראת מתמטיקה ואנגלית. לצד הערך הלימודי יש גם מרכיב חינוכי ערכי. אבל מורה שמציג עמדה חייב להביא מגוון דעות, למצוא איזון. זה קיים בעיקר בזרם הממלכתי. אני לא משוכנע שבזרמים האחרים חושפים את התלמידים באותה מידה לדעות שונות".