האמונה הדתית בקרב משפחות דתיות וחרדיות מסייעת למשפחה בקבלת ילד חריג. כך עולה ממחקר שערך ד"ר יצחק קנדל, מומחה עולמי בתחום נכויות התפתחותיות ולשעבר ראש האגף לשירותי טיפול באדם המפגר. המחקר החדש יוצג בשבוע הבא במסגרת כנס החינוך השנתי של מכללת "אורות ישראל".
קנדל טוען כי אמונה דתית, מסייעת להפחית לחצים הנוצרים לאחר לידת ילד חריג, כגון רגשות אשם, זאת בניגוד למה שהיה מקובל לחשוב עד היום בנוגע למוכנות של הציבור החרדי לקבל ילד חריג בקהילה. לטענתו המשפחה הדתית והחרדית תמצא ביתר קלות הסבר לחריגות, ובסופו של יום הפחתת הלחצים תאפשר להורים לקיים חיים תקינים יחסית.
התמודדות זו שונה ממשפחות שאינן מאמינות, אז ההתמודדות עם הילד החריג קשה בהרבה, לדבריו, משום שאין ביכולתן לענות באופן מספק מבחינתן על שאלות שעולות בסיטואציות כאלו, כמו "למה דווקא אני?", "איך זה קרה לי?", "במה פשעתי?" וכו.
עם זאת, מציין קנדל כי נמצא הבדל בין מידת הלחץ במשפחה החרדית בעקבות לידת בן חריג לעומת לידת בת חריגה. כאשר החריג הוא בן הרגשת הלחץ חזקה יותר. ד"ר קנדל מסביר את העלייה בדרגת הלחץ בלידת בן חריג בכך שהחברה החרדית מייעדת לבנים תפקידים מסורתיים משמעותיים וייחודיים, עליהם קשה למשפחה לוותר.
קנדל מציין במחקרו גם את ההתקדמות הרבה בחברה החרדית ביחסה למדע ולרפואה, ובמוכנות הציבור החרדי להיעזר ברפואה ובמדע לצורך טיפול בילד החריג, ומניעה מראש של לידת ילד חריג. לדוגמה מציין קנדל כי "היום יותר מבעבר, עוד לפני יצירת השידוך בין בני זוג, בודקים השדכנים לבקשת המשפחות גם את ההתאמה הגנטית בין בני הזוג המיועדים ובכך מפחיתים את הסיכוי ללידת ילד חריג, פעולה שבעבר לא היינו יכולים להעיז לבקש אותה, בשל הרתיעה שהייתה לציבור החרדי מההשכלה והמדע".
"ניתן לומר שבאופן כללי משפחות חרדיות מתמודדות עם אסונות בצורה אחרת לגמרי , והן נוטות לקבל יותר בהבנה ובהסכמה את מה שקורה" הסביר לכיפה ד"ר קנדל. "במגזר החילוני ישנן שאלות קשות מאוד שאין להן מענה. בציבור החרדי יש עדיין הרבה דיכאון וכאב אבל עוזרת לך ההשלמה הסיוע ההדדי הרב שיש בתוך הקהילה, והיכולת לפנות לרב או לסמכות דתית.כמי שהיה מופקד על אוכלוסיית המפגרים בארץ קשה לי לומר שלהיות חרדי פוטר אותך מהבעיה, יש עדיין התמודדות לא פשוטה. אבל ישנה הקלה גדולה בהרבה במשפחות האלו מאשר משפחות חילוניות".