זהו, העסק נרגע קצת. אפשר לחזור לשגרה למשך שבוע ימים לפחות, וגם המועדים שצפויים להגיע אחר כך הם קצת יותר שקטים. לפחות עבור אלה שעברו את גיל איסוף הקרשים לל"ג בעומר, ואינם גרים בירושלים.
אבל כל מה שדחינו ל"אחרי החגים" - לא לפני אסרו-חג שבועות, כמובן.
נכשלו בתנ"ך
למחלקת שירותי המידע של סלקום שלום. ראשית, אני שמח שהתייחסתם לתלונתי מיום העצמאות שעבר, ואפילו זכרתם אותה עד יום העצמאות הזה. התלוננתי אז שהבטחתם לעדכן אותי בכל תוצאות משחקי הספורט בזמן אמת, ובכל זאת לא הודעתם לי מי זכה בחידון התנ"ך. אני שמח לדעת שטיפלתם בבעיה, ושלחתם הודעות על הזוכים בחידון. אלא שמשום מה שלחתם לי רק את שמו של הזוכה במקום השלישי, במקום את שמו של חתן/כלת התנ"ך עצמו/ה. אני מקווה שלהבא תתקנו גם את הבעיה הזאת. תבינו, יש לי בעיה עם צלמים שמצלמים את כל האירוע חוץ מהחתן והכלה.
מיהו ישראלי
הבעיה בחגיגות יום העצמאות ה-62 היא, שלא מדובר במספר עגול. לרובנו זה לא אכפת, רובנו אפילו מעדיפים ימי עצמאות סולידיים, בלי רעש של אירועי ה-60 או צלצולים של פעמוני היובל. אבל הבעיה היא בעיקר של ערוצי הטלויזיה והרדיו, שאינם יכולים לערוך מצעד גרנדיוזי, של השיר הטוב ביותר ב-X שנים האחרונות. כל זה לא הפריע לערוץ 24 לשדר ביום העצמאות את מצעד "השיר הכי ישראלי", שזה פחות-או-יותר זהה ל"השיר הכי טוב", מה שבוחרים בדרך כלל כשחוגגים מספר עגול. ההבדל בין המצעד הנ"ל למצעדים הרגילים, היה בכך שהוא היה פתוח להצעות, ללא הגבלה של רשימת שירים שצריך לבחור מתוכם. כך קרה ששירים שמעולם לא נכנסו לאף רשימה, הצליחו להגיע גבוה.
כדי לא להתנגש עם האייטם הקודם, נזכיר את הזוכה במקום הראשון, המאוד צפוי - שוב אותו שיר של זהב ושל אור, הלא לכל שירייך אין סיכוי לגבור עליו. ההפתעה היתה דווקא במקום השלישי, אליו הגיע שיר שלא בוצע ע"י יהורם גאון, אריק איינשטיין או שלמה ארצי, אלא דווקא ע"י יוסף קרדונר. מילותיו לא נכתבו בידי אלתרמן או רחל, גם לא בידי אהוד מנור או יורם טהרלב, אלא בסך הכל ע"י דוד המלך. אולי באמת רק שירים יהודיים שהפכו ל"עממיים", כמו "שיר למעלות" במקום השלישי, ועוד יותר כמו "שבחי ירושלים" במקום הרביעי, הם הדבר הכי קרוב להגדרה "השיר הכי ישראלי".
מיהו יהודי
שכוייח השבוע מוענק ללני סלומון (להלן סולן להקת "שלוק רוק" היהודית-אמריקאית), קובי אוז ו'פישי הגדול', שחברו יחדיו לכתוב את השיר "אני יהודי", שיצא השבוע לרגל יום העצמאות. לראשונה משתתפים בשיר אחד ירמי קפלן, יהודה כ"ץ, חיים אוליאל ורועי לוי; לראשונה משתתפות בשיר אחד מילים כמו "לא טוב יותר מהאחר, לא רע יותר מהאחר, פשוט יהודי" ו"הנשמה שלי היא חלק מאור עליון נצחי"; לראשונה שיר שנכתב לכבוד יום העצמאות מדבר לא על "הישראלי" אלא על "היהודי". שלא נשכח לאיזה עם שייכת המדינה הזאת.
חרדים מה'מתחרדים'
הוויכוח על החינוך הפרטי מול החינוך הממלכתי-דתי נמשך כבר הרבה זמן, ולכאורה אנחנו כבר יודעים מי נגד מי - אלה שרוצים לחזק את החינוך של ילדיהם, ואלה שטוענים שזה מחליש את כל השאר. מי שקרא השבוע את "הארץ", גילה שהתמונה קצת יותר מורכב. לטענת הכתבה שהתפרסמה שם, גורמים בציבור הדתי - בסיועו הפעיל של משרד החינוך - מנסים להשתלט על חינוך הממ"ד ולגרום לו 'להתחרד'. במהלך הכתבה, מתלוננים הורים מגוש דן על עודף תגבור תורני, הכנסת רבני גנים, שינויים בתכנים וכמובן הפרדה, כל זאת על-ידי חברי גרעינים תורניים המקבלים גיבוי מהמפקחים בחמ"ד. אם אסור להחליש את מערכת החינוך, אבל גם צריך להיזהר שלא לחזק אותה מבחינה דתית, אז מה בדיוק מצפים מהם לעשות? התשובה היא, כנראה, שלא מצפים מהם לכלום. העיקר הוא להתעצבן על "החרד"לים", לא משנה מה הם יעשו.
ותהייה קטנה לסיום
מיודענו סרקוזי, נשיא צרפת, חושש דווקא מהתחזקות דתית של דת אחרת, והוא עומד להגיש הצעת חוק לפיה יאסר על נשים לכסות את פניהן כמנהג המוסלמיות. אז האם בוויכוח הבא על הצניעות, כשיטיחו בדתיים את האמירה "פה זה לא איראן!" יהיה אפשר לענות להם "פה זה לא צרפת"?
בברכת לפחות בפרשת אחרי-מות עוד לא האשימו את אולמרט.