מלא אופטמיות

בבניין מרשים בלב שכונת רמת-עמידר ברמת-גן, שוכנת ישיבת ההסדר, ישיבה שאי-אפשר לפספס. רוב רובו של חלל המבנה מכיל את בית המדרש, ובאופן סמלי חדרו הצנוע של הרב יהושע ממוקם בפינה צדדית. הרב מזמין אותי פנימה בחיוך. את קירות חדרו מעטרת תמונה בודדת של "מרן הרב קוק", ושני מדפי ספרים קטנים. הליכון חשמלי תופס שטח משמעותי מהחדר, ניכר כי הרב עושה בו שימוש.עולם הטכנולוגיה אינו זר לרב, להיפך. מצויד בעכבר אלחוטי, במיני-מחשב נייד ובסמארטפון משוכלל- מכאן מנהל הרב את עיסוקיו הרבים.

אחד מן המפורסמים שבהם הוא יסודה של ספקית האינטרנט "רימון", המציעה פתרונות לסינון תוכן הגלישה. הרב שמח לספר כי היוזמה להקמתה שייכת לו. "פניתי לתלמיד שלי שמבין במחשבים, וביקשתי ממנו למצוא פתרון למצב". הרב מדגיש כי עוד בתחילת הדרך דאג למדר עצמו מהפעילות הכלכלית של החברה. אין לי מניות בחברה ומעולם לא קיבלתי ממנה שכר, מספר הרב. אולי חבל שכך, אני מעיר, לאור הצלחת החברה ומכירתה לחברת תקשורת גדולה לפני מספר חודשים. הסכנות שהגיעו עם האינטרנט הן קטלניות ממש, מדגיש הרב. את אלו המסרבים להתקין מערכות הגנה וסינון תוכן בביתם, הוא ממשיל למתגוררים בקומה השלישית בבניין מגורים, פוערים חור בקיר ביתם, ומנסים לחנך את ילדיהם להתרחק מהחור. ואדרבה- מי שעושה כך, מסכן את העולם הזה של ילדיו, אך מי שמתחבר לאינטרנט מסכן את העולם הזה והעולם הבא גם יחד.

כבר לא אתחלתא דגאולה, אלא גאולה ממש

"הקמתה של מדינת ישראל היא הנס הגדול ביותר בהיסטוריה" מכריז הרב. "אמנם יציאת מצרים היתה הנס הגלוי ביותר, אך מה שאירע בה באייר תש"ח הוא הנס הגדול ביותר. מבחינה היסטורית, ב-210 שנות עבדות השתמרה התודעה היהודית מסב-לבנו. הועברו סיפורים על החיים בארץ ישראל, נשמרו זיכרונות ברמה מסוימת. ואילו אחרי 2000 שנות גלות- לא נותר דבר. שובו של העם היהודי מן הגלות, ובפרט לאור היותו מפוזר בכל רחבי הגלובוס, היא נס גדול מאוד. יש אומדנים לפיהם רוב העם היהודי כבר נמצא בארץ ישראל! מדובר בנס גדול מאוד, בלי שום ספק, ומעולם לא ארע תהליך דומה לכך לשום עם אחר". הרב מסרב להתרגש מתחלואיה הנוכחיים של המדינה. הוא ממשיל את תהליך ההתפתחות של העם בארצו לתהליך הצמיחה של פרח, ומסביר כי כחלק מתהליך הגדילה מוכרחת להיות כמות מסוימת של ריקבון .

אתחלתא דגאולה? אני מוודא. "יתכן וזו כבר לא אתחלתא דגאולה, אלא גאולה ממש" משיב הרב. בד באייר תש"ח רצה יהודי לסגור מרפסת, היה זקוק לאישור מפקיד בריטי. בה באייר, הפקיד הוא יהודי. זה תום הגלות. כשאני מממשיך ללחוץ ולתהות על המדינה, משיב הרב "המדינה זה הציבור. אי אפשר לבוא בטענות למדינה באופן נפרד. עם ישראל בדורנו משול לנער מתבגר, עם כל ההשלכות". ניכר כי הרב מלא אופטימיות לגבי המשך הדרך, ומזהה בדורנו צימאון הולך וגדל לתורה, גם בקרב שומרי מצוות וגם בקרב מי שאינם.

אופטימיות?! אני תוהה, ומבקש לנצל את ההזדמנות ולחדד את המושג "ניאו-רפורמיות" שטבע הרב. הרב מבקש לשוב ולהזכיר כי כאשר פורסמו הדברים בשעתו, הם זויפו ועוותו באופן שפגע בו מאוד. אך אינני מרפה ומבקש מהרב לסייע בהבנת דבריו, ולהצביע על מי שהוא ניאו-רפורמי. הרב מספר על כנס של ארגון רבני צוהר שנערך לפני מספר שנים, ובו דנו במנייני תפילה בירושלים אשר משנים ממנהגי התפילה. נדמה כי הרב מכוון בדבריו למניין "שירה חדשה" המשלב נשים במהלך התפילה, תופעה אשר התרחבה לערים נוספות בשנים האחרונות. הרב מדגיש כי ארבעת "זקני העדה" שישבו על הבמה (הרב אריאל, הרב ליכטנשטיין, הרב אבינר והרב דרוקמן) קבעו לאחר דיון ארוך כי ההתנהלות הזו היא מחוץ לגבולות ההלכה, מחוץ לגבולות האורתודוכסיה.

הרב לא שמע על פסיקתו של הרב ביגמן על גדרי "קול באשה ערווה" בימינו, אך חוזר מדגיש כי רב צעיר לא יכול לפסוק בעצמו נגד גדולי הדור. לדברי הרב, מגמות של פסיקות הלכה יחידניות, נגד גדולי הדור, בפרט בנושאי צניעות ותערובת בין המינים, הן בעייתיות מאוד.

ומיהם גדולי הדור, אני מקשה. האם לכל ציבור יש את גדולי הדור שלו? האם בציבור החרדי סופרים את גדולי הדור "שלנו"? הרב מסכים כי המושג קשה להגדרה, אך מדגיש כי מי שפוסק בנושאים הללו אינו מתיימר להגדיר עצמו כגדול דור, וזה מספיק. אני מזכיר את פסק ההלכה של הרב שרלו המתיר לרווקה מבוגרת להרות. "גם במקרה הזה זו דעה יחידנית, ודעת גדולי הדור ברורה בעניין. ובכל מקרה, אלו אינם נושאים שראוי לעסוק בהם בפומבי. דלתם של גדולי הדור פתוחה בפני כל מי שיחפוץ לשאלם דבר מה, והעיסוק הפומבי בעניין יכול רק לקלקל".

בנושא אחד בלבד ממאן הרב להרחיב. לא מכיוון שלא נעים לדבר על כך, הוא מדגיש, אלא מכיוון שכל עיסוק בנושא-מזיק. הכוונה כמובן לפרשת הרב אלון, בה הרב קשור מתוקף היותו חבר בפורום תקנה. הרב מציין כי ההחלטה לשמור על שתיקה בנושא התקבלה על דעת כל החברים בפורום.

מי שמגיע בגישה חיובית ימצא את זיווגו

הרב יהושע רואה עצמו כפמיניסט אמיתי. "והוא ימשול בך- זו קללה שבדורות האחרונים לאט לאט מוסרת, לשמחתנו" אומר הרב. אולם בכל זאת, כמי שזכה לחתן ארבעה מילדיו בגיל 18 (וילד נוסף בגיל 19), ועוד זרועו נטויה, הרב מעודד נישואים בגיל צעיר.

הבאת ילדים לעולם היא משימה חשובה מאוד, חשובה יותר מהשירות החשוב שעושות בנות השירות הלאומי בתפקידן. ואם כולן יתחתנו בגיל 18, מה יהא על השירות הלאומי? "אל תדאג, לא כל-כך הרבה אנשים שומעים לי", משיב הרב בחיוך. הרב מרבה לעסוק בתופעת הרווקות המבוגרת, אותה הגדיר בעבר כאסון של ממש, בשל אובדן ילודה פוטנציאלית. הרב מסביר כי מציאת קשר מתאים לנישואין היא משימה פשוטה יותר מהנדמה, והבעיה לרוב טמונה בהעדר בשלות לנישואין. זהו תהליך לא פשוט שאדם צריך לעבור בעצמו, ורק אחר-כך לצאת ולחפש בן-זוג. ומה לגבי מי שכבר בשל, ומקבל דחיות כל הזמן? אדם כזה, סובר הרב, יתחתן מהר מאוד. כי מי שמגיע בגישה חיובית ובעצמו אינו פוסל אחרים, גם אם נפסל על-ידיהם הרי שמהר מהר ימצא את זיווגו הראוי לו.

לקראת יום העצמאות, מבקש הרב לברך את עם ישראל בכך שנזכה מהרה לראות כיצד מתקיים בנו הפסוק "כי מלאה הארץ דעה את ה כמים לים מכסים", ונזכה לראות את בית המקדש עומד על מכונו, כהנים בעבודתם, לווים בדוכנם וישראל במעמדם. אמן ואמן.